תקוני הזהר רב

פרק רב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ג ב) עִת לָלֶדֶת וְעִת לָמוּת עִת לָטַעַת וכו', וְאִינוּן י"ד י"ד, יַד יְמִינָא רַחֲמֵי, לָלֶדֶת לָטַעַת לִרְפּוֹא לִבְנוֹת לִשְׂחוֹק לִרְקוֹד כְּנוֹס אֲבָנִים לַחֲבוֹק לְבַקֵּשׁ לִשְׁמוֹר לִתְפּוֹר לְדַבֵּר לֶאֱהוֹב שָׁלוֹם. יַד שְׂמָאלָא דִינָא לְמִדַּן, לָמוּת לַעֲקוֹר לַהֲרוֹג לִפְרוֹץ לִבְכּוֹת סְפוֹד לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים לִרְחוֹק לְאַבֵּד לְהַשְׁלִיךְ לִקְרוֹעַ לַחֲשׁוֹת לִשְׂנוֹא מִלְחָמָה, יַד יְמִינָא אִיהִי פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, דִּכְתִיב (שמות יד ח) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים בְּיָד רָמָה, (שם טו ו) יְמִינְךָ ה׳ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יַד יְמִינָא רַחֲמֵי. יַד שְׂמָאלָא דִינָא, דִכְתִיב (שם ט ג) הִנֵּה יַד ה׳ הוֹיָה, (דברים ב טו) יַד ה׳ הָיְתָה בָּם לְהֻמָּם.
ב וּבְגִין דָּא אִית עִת רָצוֹן וְאִתְּמַר בָּהּ (ויקרא טז ג) בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ, וְאִית עִת דְּדִינָא דְאִתְּמַר בָּהּ (שם ב) וְאַל יָבֹא בְכָל עִת אֶל הַקֹּדֶשׁ, וּבְגִין דָּא אִינוּן כ"ח יוֹמֵי דְסִיהֲרָא, י"ד יוֹמִין אִיהִי שְׁלֵימָתָא, וְי"ד חֲסֵרָה, וּמָאן דְּאִתְיַילִּיד בְּיוֹמֵי שְׁלֵימוּתָא אִיהוּ שְׁלִים בַּבְּנִין בְּחַיֵּי וּבְעוּתְרָא בִּמְזוֹנֵי בְּחֶדְוָה בְּשַׁלְוָה בְּבִנְיָנָא, בְכָל י"ד עִתּוֹת טָב. וּמָאן דְּאִתְיַילִּיד בְּזִמְנָא דְאִיהִי חֲסֵרָה, בְּכָל י"ד יוֹמִין אִלֵּין אִיהוּ חָסֵר בְּכֻלְּהוּ, אִיהוּ עַנְיָא מִסְכֵּנָא בְּלָא מְזוֹנֵי וּבְלָא חַיֵּי. וּמָאן דְּאִתְיַילִּיד בְּאֶמְצָעִיתָא יְהֵא בֵינוּנִי.
ג וְכָל דָּא מָאן גָּרִים דְּאִתְיַילִּיד בְּרֵישָׁא אוֹ בְסוֹפָא אוֹ בְּאֶמְצָעִיתָא, דָּא גִלְגּוּל דִּילֵיהּ דִּמְחַיֵּב לֵיהּ, (ומאן גרם דא דאתייליד תמן בגין דמזליה גרים דאתחייב מלעילא) קֳדָם דְּאַתְיָיא לְעָלְמָא, וּבְגִין דָּא אָמַר לְרַבִּי פְּדָת דְּאִי בָעִי דְאַחֲרִיב לְעָלְמָא וכו', (ומאן דאתייליד בחסרונא דסיהרא בכל י"ד יומין איהו חסר דמזליה גרים ולהאי בר נש קשין לו מזונותיו כקריעת ים סוף), (נ"א אפשר דנפלת בשעתא דמזונא, דלהאי בר נש דאתייליד בי"ד שמאלא קשין מזונותיו כקריעת ים סוף, דמזונא דנשמתא אורייתא, מזונא דגופא נהמא, בין בהאי ובין בהאי קשין מזונותיו), בְּגִין דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דְּדִינָא דְאִתְבְּרֵי בְדִינָא דְאִיהוּ אדנ"י, וּמָאן דְּאִתְבְּרִי בְּרַחֲמֵי דְאִיהוּ ה׳, לַאו אִינוּן קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו, וּמְזוֹנָא דְנִשְׁמָתָא אוֹרַיְיתָא, מְזוֹנָא דְגוּפָא נַהֲמָא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין.
ד וּמָאן דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דְאָדָם דְּאִיהוּ יו"ד ה"א וא"ו ה"א, אִתְּמַר בֵּיהּ (בראשית א כו) וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וכו', בְּכֹלָּא שַׁלִּיט כְּמָה דְאִתְבְּרִי בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא וּבְיַמָּא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (קהלת ג טו) מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא, מַה שֶּׁהָיָה קֳדָם דְּיֵיתֵי לְהַאי עָלְמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שם א ט) אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כְּבָר הוּא מְחוּיָיב לְמֶהֱוִי בְּהַאי עָלְמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה א ה) בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעִִתִּיךָ, וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה (קהלת ג טו), וַאֲשֶׁר אִיהוּ לְמֶיהֱוִי בְּהַאי עָלְמָא, כְּבָר הוּא מְחוּיָיב לְמֶיהֱוִי קֳדָם דְּיֵיתֵי לְעָלְמָא הָכָא בְגִלְגּוּלָא.
ה וְהָאלהי"ם יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף (שם), זֶה הֶבֶל דְּאִיהוּ נִרְדָף מִקַּיִן, וְקָם קַיִן וְקָטַל לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ד ח) וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ, וַיָּקָם וַדַּאי, דַּהֲוָה הֶבֶל עֲלֵיהּ, וְקָם קַיִן וַיַּהַרְגֵהוּ, קַיִן אִתְקְרֵי עַל שֵׁם דְּקַנִּי עַל אֲחוּהָ, בְּגִין דְּחָזָא יְקָרֵיהּ וְתוּקְפֵיהּ לְעִילָא, דְּקָרְבָּנֵיהּ אִסְתַּלַּק לַאֲתַר דְּעַתִּיק יוֹמִין, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (דניאל ז ט) וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב וכו', וְקָרְבָּנֵיהּ הֲוָה מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ, וְאִתְקַבַּל לֵיהּ בְּרַעֲוָא.
ו אָמַר לֵיהּ, אִם כֵּן דְּקָרְבָּנָא דִילֵיהּ אִתְקַבַּל, אַמַּאי אִתְיַיהִיב חֵילָא לְקַיִן לְמִקְטְלֵיהּ, (בגין דא יש הבל אשר נעשה על הארץ וגומר (קהלת ח יד) אמאי), אָמַר לֵיהּ הָכָא וַדַּאי רָזָא עִלָּאָה, דְּאִיהוּ הֲוָה דַרְגָּא דְעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע דְּחָאב בֵּיהּ, וּבַמֶּה דְחָאב בֵּיהּ קַבִּיל עָנְשֵׁיהּ בְּהַאי עָלְמָא, וּבְהַהוּא קָרְבָּנָא דְאִתְקַבִּיל מִנֵּיהּ אִשְׁתֵּזִיב מֵעָנְשָׁא דְהַהוּא עָלְמָא, דִתְרֵי עָנְשֵׁי הֲוָה מְחוּיָיב חַד לְעִילָא וְחַד לְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב יז) כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת.

ארמית: תיקוני הזוהר המנוקד, תורת אמת, נחלת הכלל