תקוני הזהר רו

פרק רו

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א דַּהֲוָה רְהִיט כְּשַׁרְבִיטָא דְכֹכָבָא, עָבַד לוֹן קְפִיצָה וְאַשְׁכְּחוּ גַרְמַיְיהוּ לְפוּם מְעַרְתָּא כְּהֶרֶף עַיִן (ס"א, אמר לון שמא דמ"ב אתוון, דליג לון חמש מאה פרסי ברגעא חדא, אשכחו כו').
ב אָמַר לוֹן רַבָּנָן עוּלוּ, עָאלוּ אַבַּתְרֵיהּ מְעַרְתָּא גוֹ מְעַרְתָּא, עַד דְּעָאלוּ לְחַד פַּרְדֵּסָא וַהֲוָה תַּמָּן הַהוּא בַּעַל קַבִּין מִתְפַּשֵּׁט מֵהַהוּא גוּפָא, וַהֲוָה מִתְלַבֵּשׁ בְּגוּפָא אָחֳרָא דְּאַנְפּוֹי הֲווֹ נַהֲרִין כְּשִׁמְשָׁא, וַהֲוָה יָתִיב עַל כָּרְסַיָּיא דְמַלְכוּתָא, וּתְלַת מְאָה תַלְמִידוֹי תְּחוֹת כָּרְסַיָּיא לְרַגְלוֹי, וַהֲווֹ קָרָאן (קהלת א ב) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, וַהֲווֹ קָרָאן הַאי קְרָא זִמְנִין בְּלָא חוּשְׁבָּנָא, אָמְרוּ לוֹן אִינוּן חַכִּימִין מָארֵי דְּדָרָא, מַאי הַאי, וְכִי לֵית קְרָא אָחֳרָא בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת, מִיָּד קָם הַהוּא מָארֵי קַבִּין דַּהֲוָה יָתִיב עַל כָּרְסַיָּיא, וַאֲחִיד בִּידֵיהוֹן, וְאַעִיל לוֹן לְשִׁבְעָה הֵיכָלִין, וּבְכָל הֵיכָלָא וְהֵיכָלָא הֲוָה כְּתִיב הֲבֵל הֲבָלִים, וּבְהֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה הֲוָה נִשְׁרָא וַעֲטָרָה בְּפוּמָהָא, וּדְמוּת יוֹנָה בְּהַהִיא עֲטָרָה, וַהֲוָה כְּתִיב בַּעֲטָרָה כָּל מָאן דְּלָא יָדַע בְּאִלֵּין הֲבָלִים וּבְרָזָא דִלְהוֹן, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (במדבר א נא) וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, מִיָּד אִתְחַזְרוּ אִינוּן לַאֲחוֹרָא, אָמַר לוֹן הַהוּא בַּעַל קַבִּין אַתּוּן חַכִּימִין מָארֵי דְּדָרָא, דַאֲזָלִית אַבַּתְרַיְיכוּ עַד כְּעַן לְמִנְדַּע יָת חָכְמָתַיְיכוּ, וּבְוַדַּאי לַאו אַתּוּן חַכִּימִין, דְּוַדַּאי בְּהַאי קְרָא עֲבִידְנָא כָּל בִּנְיָנָא דָא, וּבֵיהּ הֲוִינָא טָס עָלְמָא בְטִיסָה חֲדָא, וּבְזִמְנָא בִתְּרֵין, וּבְזִמְנָא בִתְּלַת, וּבְזִמְנָא בְאַרְבַּע, וּבְזִמְנָא בְחַמְשָׁא, וּבְזִמְנָא בְשִׁית, וּבְזִמְנָא בְשֶׁבַע, וַאֲנַן בְּהַאי אַרְעָא כֻלְּהוּ אַזְלֵינַן בַּעֲלֵי קַבִּין, וְהַאי קְרָא יְרִיתְנָא מֵאַבָּא, וְאַבָּא מֵאֲבוֹי, עַד דָּרָא כֻלְּהוּ, יְהַב לוֹן מָמוֹנָא סַגִּיא וְשַׁוִּי לוֹן בְּאַתְרַיְיהוּ כְּהֶרֶף עַיִן.
ג וּבְגִין דָּא יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, אָמְרוּ לֵיהּ חַבְרַיָּיא רַבִּי אֵימָא לָן שׁוּם רְמִיזָא בְּהַאי קְרָא, דְלָא אִתְכַּסְיָּא חָכְמָתָא דָא מִן חַבְרַיָּיא, אָמַר לוֹן רַבָּנָן בְּוַדַּאי רָזָא עִלָּאָה אִית תַּמָּן, אֲבָל אֵימָא לְכוּ בִרְמִיזָא, שֶׁבַע הֲבָלִים אִינוּן, וְזַכָּאָה מָאן דְּלָא נָטִיל לְאַגְרָיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וְאִינוּן דִּכְלִילָן בְּבַת שֶׁבַע, וְאִינוּן בְּהַאי קְרָא, הֲבֵל

ארמית: תיקוני הזוהר המנוקד, תורת אמת, נחלת הכלל