Zohar III:64b

Chapter 24: Zohar III:64b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו (ויקרא טז יח). ר' יהודה פתח ואמר: מזמור לאסף אֵל אֱ‍לֹהִים ה' דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו (תהלים נ א). תאנא אלף וחמש מאה וחמשין רבוא מארי שירתא מזמרין לקב"ה כד נהיר יממא. ואלף וחמש מאה וארבעין ותמניא בטיהרא. ואלף וחמש מאה ותשעין אלף רבוא בההיא שעתא דאקרי בין הערבים.
ב רבי יוסי אמר כד נהיר יממא - כל אינון מארי דיבבא משבחן במלי תושבחן לקבליה דהאי 'בקר', דכד אתער האי 'בקר' - כלהו מתבסמין ודינא אשתכיך ואמרין תושבחן. הדא הוא דכתיב בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים (איוב לח ז). וההוא זמנא חדוותא וברכאן משתכחין בעלמא, וקב"ה אתער לאברהם לאחייא ליה. ואשתעשע ביה ואשלטיה בעלמא. ומנא לן דהאי 'בקר' דאברהם הוא? דכתיב וישכם אברהם בבקר (בראשית יט כז).
ג בההוא זמנא דבין הערבים - כל אינון אלף וחמש מאה ותשעין אלף רבוא מארי דיללה אקרון, ומזמרין בההיא שעתא וקטטותא שריא בעלמא. וההיא שעתא אתערותא דאתער קב"ה ליצחק, וקם ודאין לחייביא דעברין על פתגמי אורייתא. ושבעה נהרי אשא נגדין ונפקין וחלין על רישיהון דרשיעייא, ושלהובי גומרין דנורא מתערין מעילא לתתא. וכדין תב אברהם לאתריה כמה דאת אמר ואברהם שב למקומו (בראשית יח לג). ויומא אתפני וחייבי גיהנם צווחין ואמרין אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב (ירמיהו ו ד). וההיא שעתא בעי בר נש לאזדהרא בצלותא דמנחה.
ד בזמנא דמטי ליליא - אינון אלף וחמש מאה וארבעין ותמניא אקרון מברא לפרוכתא ואמרין שירתא. כדין דינין דלתתא מתערין ואזלין ושאטין בעלמא. ואלין אמרין שירתא עד דיתפלג ליליא - משמרה ופלגא. בתר דיתפליג ליליא - מזדמני כלהו אחריני כחדא ואמרי 'תהלות' כמה דאת אמר תהלות ה' יבשרו (ישעיהו ס ו). ר' יהודה אמר כד רעוא אשתכח בצפרא - תהלות ה' מבשרין.
ה ר' יוסי אמר, בתר דרוחא דצפון אתער בפלגות ליליא ואזיל ליה - 'תהלות' מבשרי עד דייתי צפרא ואתער האי בקר. כדין - חדוותא וברכאן אשתכח בעלמא!
ו תאנא, אמר רבי אבא, כלהו הכי! ועילא מנהון - סרכין תלתא! בההיא שעתא דאתער האי בקר ומתערין תושבחן כל אינון אלף וחמש מאה וחמשין רבוא - אתמנא עלייהו חד ממנא, והימן שמיה לקבליה דלתתא. ותחות ידיה סרכן ממנן עלייהו לאתקנא שירתא.
ז בההיא שעתא דאתער זמנא דבין הערבים וזמרין כל אינון אלף וחמש מאה ותשעין אלף ריבוא מארי דיללה - אתמנא עלייהו חד ממנא, וידותון שמיה לקבליה דלתתא. ותחות ידיה סרכין ממנן עלייהו לאתקנא ההוא זמרא כמה דאת אמר זמיר עריצים (ישעיהו כה ה).
ח בההיא שעתא דמטי ליליא - מתערין כל אינון דמברא לפרוכתא. כדין שכיך כלא ופטרא לא אשתכח ודינין דלתתא מתערין. כלהו אתמנן כחדא אלין על אלין. עד דאתפליג ליליא. בתר דאתפליג ליליא ומתכנשי כלהו - אתמנא עלייהו חד ממנא וכניש לכל משריין כמה דאת אמר מאסף לכל המחנות וגו'. ואסף שמיה לקבליה דלתתא. ותחות ידיה כל אינון סרכין ממנן ומבשרי תהלות.
ט עד דאתי צפרא. כיון דאתי צפרא - קם ההוא נע"ר יונק משדי אמיה לדכאה להו ועאל לשַמְשָא. כד אתער בקר - כדין היא שעתא דרעוא דאשתעי מטרוניתא במלכא, ומלכא משיך מניה חד חוטא דברכאן ופריס על מטרוניתא ועל אינון דמזדווגי לה. מאן אינון דמזדווגי עמה? אינון דמשתדלי באורייתא בליליא כד אתפלג.
י רבי שמעון אמר: זכאה חולקיה מאן דאתי עם מטרוניתא בשעתא דאתת לקבלא אנפי מלכא לאשתעי ביה, ואשתכח עמה בשעתא דאושיט מלכא ימינא לקבלא למטרוניתא! הדא הוא דכתיב אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם (תהלים קלט ט). מאי אחרית ים? ההיא שעתא אחרית דההוא ים הוא! דכד אתפלג - שירותא הוה ודינא הוה! והשתא - 'אחרית' הוא דילה, דמסתלקין דינהא ועאלת בגדפוי דמלכא - היא וכל אינון דמזדווגין לה. הדא הוא דכתיב אשכנה באחרית ים.
יא ותאנא, כל אינון דמשתדלי באורייתא בשעתא דאתפליג ליליא - אשתתף בשכינתא. וכד אתי צפרא ומטרוניתא אתחברת עם מלכא - הוא אשתכח עמה עם מלכא. ומלכא פריס על כלהו גדפוי. הדא הוא דכתיב יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי וגו' (תהלים מב ט).
יב תאנא בההיא שעתא - אבהן מזדמנין במטרוניתא וקדמין לאשתעי בהדה ולאתחברא עמה. וקב"ה מליל עמה בהו. והוא קארי לה לפרסא לה גדפוי. הדא הוא דכתיב מזמור לאסף אֵל אֱ‍לֹהִים ה' דבר ויקרא ארץ וגו'. אל - דא נהירו דחכמתא ואקרי חסד. אלהים - דא גבורה. ה' - דא שלימו דכלא רחמי. ועל דא דבר ויקרא ארץ וגו'.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0