Chapter 54: Zohar III:74b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א ר' שמעון אקיש ידוי ובכה ואמר "ווי אי אימא וגלינא רזא, ווי אי לא אימא! דייבדון חברייא מלה!". אֲהָהּ אֲדֹנָי ה' כָּלָה אַתָּה עֹשֶׂה אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל (יחזקאל יא יג) - מאי אהה ומאי כלה אתה עושה? אלא רזא דמלה' בזמנא דה' תתאה אתתרכת מהיכלא דמלכא - ה' אחרא עלאה בגינה מנעת ברכתא. וכדין כתיב אהה...כלה אתה עושה. בגין דכד איהי אתמנעת מברכאן - ה' אחרא מנעת לון מכלא. מאי טעמא? בגין דברכאן לא משתכחי אלא באתר דשריין דכר ונוקבא.
ב ועל דא כתיב ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו (ירמיהו כה ל) - על נוהו ממש - דא מטרוניתא. ומאי אומר? אוי שהחרבתי את ביתי וכו' - ביתי - זווגא דמטרוניתא. ודא הוא ודאי ערות אביך וערות אמך לא תגלה, דהא מכל סטרין ערייתא הוא. וכדין - לבשו שמים קדרות ושק הושם כסותם (ישעיהו נ ג). דהא אתר אחסנת ברכאן דמבועין דנחלין דהוו נגידין ושקיין כדקא חזו - אתמנעו.
ג תנינן, כד אתפרש מלכא ממטרוניתא וברכאן לא משתכחן - כדין אקרי וי. מאי טעמא וי? דתניא, רישא דיסוד - י'; דהא יסוד ו' זעירא הוא, וקב"ה ו' רברבא עלאה. ועל דא כתיב וו - תרין ווין כחדא. ורישא דהאי יסוד י' הוא. וכד אתרחקא מטרוניתא ממלכא וברכאן אתמנעו ממלכא וזווגא לא אשתכח ברישא דיסוד - נטיל ו' עלאה להאי רישא דיסוד (דהוא י') ונגיד ליה לגביה. כדין הוא - וי וי לכלא, לעלאין ותתאין.
ד ועל דא תנינן מיומא דאתחרב ירושלם - ברכאן לא אשתכחו בעלמא, ולית לך יום דלא אשתכח ביה לווטין דהא ברכאן אתמנעו בכל יום. אמר ליה אי הכי אוי או הוי מהו?
ה אמר ליה כד מלה תליא בתשובה ולא תייבין - כדין ה' עלאה נטיל לון ואנגיד לו' וי' לגבה בגין דלא תייבין. כדין אקרי הוי. אוי - כד אסתליק מלכא לעילא לעילא, וצווחין בני נשא ולא אשגח בהו, וההוא עלאה אהיה טמירא סליק לו' וי' לגביה בגין דלא אתקביל צלותיה - כדין אקרי אוי - דהא א' סליק לגביה דו' וי', וכדין תשובה לא אשתכח. ועל דא אסתלק מאלין אתוון ה' - דהא בתשובה לא תלייא.
ו ודאי כד אסגיאו חובי עלמא טפי, ותשובה הוה תלייא בקדמיתא ולא בעו - כדין אסתלק ה', וא' סליק לו' י' לגביה ואקרי אוי. וכד חריב בי מקדשא ותשובה אסתלקת - כדין צווחו ואמרו אוי לנו כי פנה היום (ירמיהו ו ד). מאי כי פנה היום? דא הוא יומא עלאה דאקרי 'תשובה' דאסתלק ואתעבר ולא שכיח. ההוא יומא דאשתמודע לפשטא ימינא לקבלא חייבין. והא אתפני מכלא ולא אשתכח. ועל דא אמרו אוי ולא הוי. כי ינטו צללי ערב - דהא אתיהיב רשו לרברבי ממנן דשאר עמין למשלט עלייהו.
ז תאנא, סליק ו' לעילא לעילא והיכלא אתוקד ועמא אתגלי ומטרוניתא אתתרכת וביתא אתחרבת. לבתר כד נחית ו' לאתריה - אשגח בביתיה והא אתחרב! בעי למטרוניתא והא אתרחקת ואזלת! חמא להיכליה והא אתוקד! בעא לעמא והא אתגלי! חמא לברכאן דנחלין עמיקין דהוו נגדין והא אתמנעו! כדין כתיב וַיִּקְרָא אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק (ישעיהו כב יב). וכדין לבשו שמים קדרות.
ח כדין ו' ה' אתנגיד חד לקביל חד. וה' עלאה נגיד מבועי לסטרא אחרא. וברכאן לא משתכחין. דהא דכר ונוקבא לא אשתכחו ולא שריין כחדא. כדין שאג ישאג על נוהו. בכה ר' שמעון ובכה רבי אלעזר. אמר רבי אלעזר: "בכייה תקיעא בלבאי מסטרא חדא, וחדוותא בליבאי מסטרא אחרא! דהא שמענא מלין דלא שמענא עד השתא - זכאה חולקי!".
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0