Zohar III:193a

Chapter 9: Zohar III:193a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א אמר ר' יוסי: ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה (שופטים ה ד). בשעתא דקב"ה תב משעיר דלא קבילו אורייתא - ארץ רעשה וגו'. מאי טעמא רעשה? בגין דבעאת לאהדרא לתוהו ובוהו! דהכי אתקני קב"ה בעלמא - אי יקבלון בני ישראל אורייתא - מוטב, ואם לאו - אהדר עלמא לתוהו ובוהו. כיון דחמאת ארעא דהא אזמין קב"ה לכל עממיא דיקבלון אורייתא ולא קבילו, ומכל עממיא לא אשתארו אלא ישראל בלחודייהו - חשיבת ארעא דישראל לא יקבלון כוותייהו ובגין כך ארץ רעשה. כיון דאמרו נעשה ונשמע - מיד שקטה. הדא הוא דכתיב אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה (תהלים עו ט). יָרְאָה בקדמיתא, ולבסוף וְשָׁקָטָה.
ב ותא חזי בגין דישראל אמרו נעשה - לא דחלין מן כל עשייה דיכלון כל חרשי דעלמא למעבד, ולא מכל קסמין וחרשין דעלמא. מאי טעמא? חד בגין דא. וחד בגין דכד אפיק לון קב"ה ממצרים - תבר קמייהו כל זיני חרשי וקסמין דלא יכלין לשלטאה עלייהו. וההיא שעתא דאתא בלק הוה ידע דא. מיד וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר וגו'. מאי פתורה? אלא דיתקין פתורא ויבעי מתמן עיטא מה יעביד. אשר על הנהר - "על הנהרים" מבעי ליה! מאי על הנהר? ודאי הכי הוא! דעל חד נהרא קיימא תדיר!
ג רבי אלעזר ורבי אבא הוו אזלי למיחמי לרבי יוסי בר' שמעון בן לקוניא חמוי דרבי אלעזר. קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא. יתבו. אמר ר' אלעזר: "השתא הוא עדנא דקב"ה עאל בגנתא דעדן לאשתעשע בצדיקייא דתמן!" אמר ר' אבא: "שעשועא דא מאי הוא והיך ישתעשע בהו?" אמר ר' אלעזר: "מלה דא רזא סתימא איהו! טמירא לגַבַי, דלא ידיע". אמר ליה: "וכי בריקניא הוו סמכין רברבין דמקדמת דנא בהאי עלמא דלא ידעו ולא רדפו אבתרה למנדע על מה קיימין בהאי עלמא ומה הוו מחכאן בההוא עלמא?!"

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0