Zohar III:113b

Chapter 7: Zohar III:113b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם (ויקרא כו ו) רבי יוסי פתח: רגזו ואל תחטאו וגו' (תהלים ד ה). רגזו ואל תחטאו - האי קרא אוקמוה דבעי בר נש לארגזא יצר טוב על יצר הרע. ושפיר! אבל בשעתא דרמש ליליא ובר נש שכיב על ערסיה - כמה גרדיני נמוסין מתערין בעלמא ואזלין ושאטין, ובני נשא בעאן לאתרגזא מקמיה קב"ה ולדחלא מניה, בגין דלא ישתכח נפשיה בגווייהו וישתזיב מנייהו. ויבעי ליה לבר נש דלא יפיק מנייהו מלה בפומיה, בגין דלא יתער להו לגביה ולא ישתכחון בהדיה. הדא הוא דכתיב אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה - דלא יפיק מנייהו מלה מפומיה.
ב תא חזי בשעתא דאתשכחון ישראל זכאין קמיה קב"ה מה כתיב? ונתתי שלום בארץ. האי לעילא - דאתי קב"ה לאתחברא בכנסת ישראל. כדין ושכבתם ואין מחריד. מאי טעמא? בגין והשבתי חיה רעה מן הארץ - דא חיה דזינא בישא לתתא. ומאי איהי? אגרת בת מחלת - היא וכל סייעתא דילה. האי בליליא. ביממא - בני נשא דאתו מסטרהא. הדא הוא דכתיב וחרב לא תעבור בארצכם.
ג רבי אבא אמר: הא אוקמוה דאפילו חרב של שלום כגון פרעה נְכֹה. אבל וחרב לא תעבור - דא סייעתא דילה. והשבתי חיה רעה - דלא תשלוט בארעא, ואפילו העברה בעלמא לא תעבור עלייכו, ואפילו חרב דשאר עמין, ואפילו בר נש מזיינא לא יעבור עלייכו.
ד ודא דריש יאשיהו מלכא ואוקמוה דהוא אתפס בחובייהו דישראל כמה דכתיב רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם וגו' (איכה ד כ). הכא אית לאסתכלא דהא תנינן אי רישא דעלמא הוא טב - כל עלמא משתזבן בגיניה, ואי רישא דעמא לא אתכשר - כל עמא אתפסן בחוביה. והא יאשיהו רישא דכשרא הוה ועובדוי מתכשרן! אמאי אתפס בחוביהון דישראל?!
ה אלא על דלא הימין ביה בירמיהו ולא חשיד להו לישראל, דחשיב דכלהו זכאי כוותיה. והוה אמר ליה ירמיה ולא הימין ביה. ובגין כך אתפס בחוביהון. ועוד דסיהרא הוה מאיך נהורא ובעיא לאסתמא.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0