Zohar III:132b

Chapter 13: Zohar III:132b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א "קום ר' חייא!" קם ר' חייא פתח ואמר: וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי ה' הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי (ירמיהו א ו). וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב הנה לא ידעתי דבר!? אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? 'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין,
ב דכתיב וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר (שמות כ א). ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב וידבר ולא כתיב ויאמר. אוף הכא כתיב הנה לא ידעתי דבר - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא!
ג אי הכי הא כתיב וידבר ה' אל משה לאמר!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו!
ד ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר (איוב לג כט). [נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!] דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב ועובר על פשע - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא סלחתי. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא בצניעותא דספרא: מהו דכתיב פשע? זכו - עובר, לא זכו - פשע. האי בזעיר אנפין.
ה מאי בין האי להאי? בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב ויחר אף ה' בם וילך (במדבר יב ט). מאי וילך? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח ה' נשבה בו ואיננו' (ישעיה מ ז עיין שם=עיין שם) [בספרים אחרים: כי רוח עברה בו ואיננו (תהלים קג טז) ]. באריך אפין כתיב ועובר על פשע, וכתיב ורוח עָבְרָה ותטהרם (איוב לז כא). ותאנא: הכא כתיב עובר על פשע - בההוא ארחא. התם ועבר ה' לנגוף את מצרים (שמות יב כג).
ו זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! ודא הוא תקונא תליתאה דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! אמר ר' שמעון: "ודאי קב"ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!"
ז ותאנא: מאי דכתיב שוש אשיש בה' (ישעיהו סא י) - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד ואזהר לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0