Chapter 19: Zohar I:11a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א פתח רבי שמעון ואמר, מאי דכתיב ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' (ישעיה לח ב)? תא חזי כמה הוא חילא תקיפא דאורייתא, וכמה הוא עלאה על כלא, דכל מאן דאשתדל באורייתא לא דחיל מעלאי ומתתאי, ולא דחיל ממרעין בישין דעלמא, בגין דאיהו אחיד באילנא דחיי ויליף מיניה בכל יומא.
ב דהא אורייתא תוליף לבר נש למיזל בארח קשוט. תוליף ליה עיטא היך יתוב קמי מאריה לבטלא ההיא גזרה. דאפילו אתגזר עליה דלא יתבטל האי גזרה מיד אתבטל ואסתלק מניה, ולא שריא עליה דבר נש בהאי עלמא. ובגין כך בעי ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא ולילי ולא יתעדי מינה. הה"ד והגית בו יומם ולילה (יהושע א ח). ואי אתעדי מינה דאורייתא או אתפרש מינה - כאלו אתפרש מאילנא דחיי.
ג תא חזי עיטא לבר נש כד איהו סליק בליליא על ערסיה - בעי לקבלא עליה מלכותא דלעילא בלבא שלים, ולאקדמא לממסר קמיה פקדונא דנפשיה, ומיד אשתזיב מכל מרעין בישין, ומכל רוחין בישין ולא שלטין עליה.
ד ובצפרא כד קם מערסיה - בעי לברכא למאריה ולמיעל לביתיה ולמסגד קמי היכליה בדחילו סגיא, ובתר כן יצלי צלותיה. ויסב עיטא מאינון אבהן קדישין, דכתיב ואני ברוב חסדך אבא ביתך, אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך (תהלים ה ח). והכי אוקמוה,
ה לא ליבעי ליה לבר נש לאעלא לבי כנישתא, אלא אי אמליך בקדמיתא באברהם יצחק ויעקב, בגין דאינון תקינו צלותא לקמי קב"ה. הה"ד ואני ברוב חסדך אבא ביתך - דא אברהם, אשתחוה אל היכל קדשך - דא יצחק, ביראתך - דא יעקב. ובעי לאכללא לון ברישא, ובתר כן ייעול לבי כנישתא ויצלי צלותיה. כדין כתיב ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר (ישעיה מט ג).
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0