Zohar I:13a

Chapter 28: Zohar I:13a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א פקודא תמינאה - למרחם גיורא דעאל למגזר גרמיה, ולאעלא תחות גדפוי דשכינתא. ואיהי אעילת לון תחות גדפהא, לאינון דמתפרשן מסטרא אחרא מסאבא ומתקרבין לגבה, דכתיב תוצא הארץ נפש חיה למינה.
ב ואי תימא דהאי נפש חיה דכלילא בישראל לכלא היא אזדמנת - הדר ואמר למינה. כמה אכסדרין ואדרין דא לגו מן דא אית לה להאי ארץ דאיהי חיה תחות גדפהא.
ג גדפא ימינא אית לה תרין אכסדרין, ומהאי גדפא אתפרשן לתרין אומין אחרנין, דאינון קריבין ביחודא לישראל, לאעלא לון לגו אכסדרין אלין. ותחות גדפא שמאלא אית תרין אכסדרין אחרנין ומתפרשן לתרין אומין אחרנין דאינון עמון ומואב, וכלהו אקרון נפש חיה.
ד וכמה אדרין סתימין אחרנין והיכלין אחרנין בכל גדפא וגדפא, ומנייהו נפקי רוחין לאפרשא לכל אינון גיורין דמתגיירין, ואקרון נפש חיה אבל למינה. וכלהו עאלין תחות גדפוי דשכינתא ולא יתיר.
ה אבל נשמתא דישראל נפקא מגו גופא דההוא אילנא ומתמן פרחין נשמתין לגו האי ארץ, גו מעהא לגו לגו. ורזא כי תהיו אתם ארץ חפץ (מלאכי ג יב). ועל דא ישראל בן יקיר דהמו מעהא עליה, ואקרון העמוסים מני בטן (ישעיה מו ג) - ולא מגדפין לבר. ותו גיורין לית לון חולקא באילנא עלאה, כל שכן בגופא דיליה. אבל חולקא דלהון בגדפין איהו ולא יתיר. וגיורא תחות גדפי שכינתא ולא יתיר. גרי הצדק אינון דתמן שראן ואתאחדן ולא לגו כמה דאתמר, ובגין כך תוצא הארץ נפש חיה למינה, ולמאן? בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה - כלהו שאבין 'נפש' מההיא 'חיה', אבל כל חד למינה כדקא חזי לה.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0