Zohar I:13b

Chapter 29: Zohar I:13b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א פקודא תשיעאה - למיחן למסכני ולמיהב לון טרפא, דכתיב נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. נעשה אדם בשותפא כלל דכר ונוקבא, בצלמנו - עתירי, כדמותנו - מסכני.
ב דהא מסטרא דדכורא עתירי, ומסטרא דנוקבא מסכני. כמה דאינון בשתופא חדא, וחס דא על דא, ויהיב דא לדא, וגמיל ליה טיבו הכי אצטריך בר נש לתתא למהוי עתירא ומסכנא בחבורא חדא, ולמיהב דא לדא, ולגמלאה טובא דא לדא.
ג וירדו בדגת הים וגו' - רזא דנן חמינן בספרא דשלמה מלכא, דכל מאן דחס על מסכני ברעותא דלבא, לא משתני דיוקניה לעלם מדיוקנא דאדם הראשון. וכיון דדיוקנא דאדם אתרשים ביה - שליט על כל בריין דעלמא בההוא דיוקנא. הה"ד ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ וגו' (בראשית ט ב) - כלהו זעין ודחלין מההוא דיוקנא דאתרשים ביה, בגין דדא הוא פקודא מעליא לאסתלקא בר נש בדיוקניה דאדם על כל שאר פקודין.
ד מנא לן? מנבוכדנצר - אע"ג דחלם ההוא חלמא - כל זמנא דהוה מיחן למסכני לא שרא עליה חלמיה. כיון דאטיל עינא בישא דלא למיחן למסכני - מה כתיב עוד מלתא בפום מלכא וגו' (דניאל ד) - מיד אשתני דיוקניה ואטריד מן בני נשא. ובגין כך נעשה אדם - כתיב הכא 'עשיה', וכתיב התם שם האיש אשר עשיתי עמו היום בועז (רות ב יט).

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0