Chapter 9: Zohar I:3b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א א"ר יוסי ודאי הכי הוא, ושמענא לבוצינא קדישא דאמר הכי, דמלה סתימאה איהו ברא, סגיר ולא פתח. ובעוד דהוה סגיר במלה דברא - עלמא לא הוה ולא אתקיים. והוה חפי על כלא תה"ו. וכד שלטא האי תה"ו - עלמא לא הוה ולא אתקיים.
ב אימתי ההוא מפתחא פתח תרעין, ואזדמן לשמושא ולמעבד תולדין? כד אתא אברהם, דכתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ותנינן באברהם. ומה דהוה כלא סתים במלת ברא - אתהדרו אתוון לשמושא, ונפק עמודא דעבד תולדין - אבר יסודא קדישא, דעלמא קיימא עליה.
ג כד האי אבר אתרשים במלת ברא - כדין רשים סתימאה עילאה (נ"א, קדישא לגלאה) רשימו אחרא לשמיה וליקריה, ודא איהו מ"י, וברא אלה. וגם כן שמא קדישא דאתברכא דאיהו מ"ה אתרשים, ואפיק מן בר"א - אב"ר. והוא רשים באלה מסטרא דא, ואבר מסטרא דא, סתימאה קדישא, אל"ה קיימא אב"ר קיימא, כד אשתלים דא - אשתלים דא. גליף להאי אבר ה', גליף להאי אלה י'.
ד אתערו אתוון לאשלמא להאי סטרא ולהאי סטרא. כדין אפיק מ"ם - נטיל חד להאי סטרא וחד להאי סטרא. אשתלים שמא קדישא ואתעביד אלהים, וגם כן שמא דאברהם, כד אשתלים דא אשתלים דא. (ויש אומרים דנטל קב"ה מי ושדי באלה ואתעביד אלהים. ונטל קב"ה מה ושדי באבר ואתעביד אברהם. ומלת מ"י רומז לחמשים שערי בינה, ואית בה יו"ד אות קדמאה דשמא קדישא. ומלת מ"ה רומז למניינא דשמא קדישא, ואית ביה אות תניינא דשמא קדישא ה', כמה דאת אמר (תהלים קמד) אשרי העם שככה לו וגו', (איוב כו) תולה ארץ על בלי מ"ה, וכדין אתקיימו תרין עלמין - ביו"ד עלמא דאתי, ובה"א עלמא דא. כלומר במ"י ברא עולם הבא, ובמ"ה ברא עולם הזה. ודין הוא רמז עילא ותתא) וכדין עבד תולדות, ונפק שמא שלים, מה דלא הוה קדם דנא. הה"ד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם - כלהו הוו תליין עד דאתברי שמיה דאברהם, כיון דאשתלים שמא דא דאברהם - שמא קדישא אשתלים. הה"ד ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0