Zohar III:279b

Chapter 16: Zohar III:279b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א קום רעיא מהימנא! טול אבנא דא בידך דאתמר בה על אבן אחת שבעה עינים (זכריה ג ט). לתברא קליפין דאגוזא! דהא כמה רועים פרנסי דרא אתכנשו על האי אבנא דאיהי סלע דילך לאפקא מיא מתמן. דכלה דילך מעין החכמה. בהאי סלע דנביעא דילה באורייתא ברזין סתימין - לית סוף. ועלה אתמר והחכמה מאין תמצא (איוב כח יב).
ב וכל תוקפא דלהון לאעברא קליפה דלעילא. וכד מטן לקליפה תניינא דאיהי תקיפא - איהי קשיא לון ומחאן בה כל יומיהון כלהו בלישנהון דאינון תקיפין כפטישין ולית לון רשו לאפקא מינה מיא, אלא אלין טפין דנפקין על ידך בזמנא דאתמר בה ויך את הסלע במטהו פעמים (במדבר כ יא). ובמחאה תניינא נפקי אלין טפין. ואלין אינון רמיזין דחכמה, רמיזין דקבלה, דאינון בחגיגה ושאר מתניתין. והאי אבן - לית מאן דאפיק מינה חכמה דאיהי מלגאו דלית לה סוף - בר אנת! דאתמר בך הלכה למשה מסיני.
ג פתח רעיא מהימנא ואמר: סבא סבא! אית סלע ואית סלע! אית אבן ואית אבן! אית אבן דשמא דה' - עלה אתמר ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב (דניאל ב לה). ואית אבן דאיהי אבן משכית - דלית תמן נביעו דמיא דחכמתא ולא דבור.
ד אלא אבן דאיהי סלע דמשה - עלה אתמר ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו (במדבר כ ח) - דאיהי בת קול, ולא תליא בה אלא דבור ופיוסא. אבל שפחה סלע אחרא דאתקריאת 'משנה', נוקבא דעבד נער - עלה אתמר בדברים לא יוסר עבד (משלי כט יט), אלא דמחאן ומתברין מינה כמה פסקות ולקטין לון ואתקרון 'לקוטות'. ועל דמלקטי לון אתקריאו 'לקוטות' בלא נביעו דחכמה וקבלה.
ה אבל סלע דילי - איהי ברתא דמלכא. בגינה אתמר ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו - בדבור ופיוס כברתא דמלכא. ובגין דמחינא בה - לקינא עלה ואתגזר עלנא מותא. דמאן דמסרב למטרוניתא - חייב מיתה. כל שכן מאן דמחי לברתיה דמלכא. ובגין דא אתגזר עלי דלא איעול לארעא דישראל ואנא קבור בארעא נוכראה ואתעברת מיני. ואתמר וירד אליו בשבט (ש"ב כג כא). והאי שבט איהו חד משבטיא דילי, דאנא עתיד לנחתא תמן למהוי עם ישראל בגלותא, וכלא אתרמיז. ובאתר אוחרא אוקמוה מארי מתניתין...

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0