Chapter 1: Zohar III:52b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א וידבר ה' אל משה לאמר זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו וגו' (ויקרא יד א ב). רבי אבא פתח: גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲוֺנוֹת חָרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן [שדין] שַׁדּוּן (איוב יט כט). שַׁדּוּן - שדין כתיב. כמה אית לון לבני נשא לאסתמרא ארחייהו, ולדחלא מקמי קודשא בריך הוא דלא יסטי מארחא דכשרא, ולא יעבור על פתגמי אורייתא ולא יתנשי מנה!
ב דכל מאן דלא לעי באורייתא ולא ישתדל בה - נזיפא הוא מקודשא בריך הוא! רחיקא הוא מניה! לא שרייא שכינתא עמיה, ואינון נטורין דאזלין עמיה אסתלקו מניה. ולא עוד אלא דמכרזי קמיה ואמרי "אסתלקו סוחרניה דפלניא, דלא חש על יקרא דמאריה!". ווי ליה דהא שבקוהו עלאין ותתאין! לית ליה חולקא בארחא דחיי!
ג וכד איהו אשתדל בפולחנא דמאריה ולעי באורייתא - כמה נטורין זמינין לקבליה לנטרא ליה! ושכינתא שריא עליה! וכלא מכרזי קמיה ואמרי "הבו יקרא לדיוקנא דמלכא! הבו יקרא לבריה דמלכא! אתנטיר הוא בעלמא דין ובעלמא דאתי - זכאה חולקיה!".
ד תא חזי, בלישנא בישא דאמר נחש לאתתא גרים לאתתא ולאדם למגזר עלייהו מיתה ועל כל עלמא. בלישנא בישא כתיב (תהלים נז ה) וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה. בגין כך גורו לכם מפני חרב - מפני לישנא בישא. כִּי חֵמָה עֲוֺנוֹת חָרֶב - מאי כי חמה עונות חרב? דא חרב לה'! דתנן, חרב אית ליה לקודשא בריך הוא דביה דאין לחייביא. הדא הוא דכתיב חרב לה' מָלְאָה דם (ישעיה לד ו), וחרבי תאכל בשר (דברים לב מב). ובגין כך גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב. למען תדעון שדון - שדין כתיב - בגין דתדעון דהכי אתדן מאן דאית ליה חרב בלישניה! אזדמן ליה חרב דשצי כלא! הדא הוא דכתיב זאת תהיה תורת המצורע.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0