Ra'ya Mehemna · Zohar III:216b

Chapter 11: Ra'ya Mehemna · Zohar III:216b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א ואינון דלא ידעי רזא דא אמרי בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא, אלא במזלא תליא מלתא - והא חזינא לאברהם דחזא במזליה, דלא הוה עתיד למהוי ליה ברא, וקודשא בריך הוא אפיק ליה לברא, כדכתיב ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט וגו' (בראשית טו ה)?! ואקמוה, דאמר ליה צא מאצטגנינות שלך, והעלהו למעלה מהככבים, ואמר לו הבט נא השמימה וספור הככבים?! עד הכא מלין דרבנן. וצריך לפרשא לון בדרך נסתר.
ב תא חזי, כל בריין דעלמא - קודם דאתייהיבת אורייתא לישראל - הוו תליין במזלא; ואפילו בני חיי ומזוני. אבל בתר דאתייהיבת אורייתא לישראל - אפיק לון מחיובא דככביא ומזלי. ודא אוליפנא מאברהם. בגין דהוו עתידין בנוי לקבלא ה' מאברהם, דאיהי חמשה חומשי תורה. דאתמר בה אלה תולדות השמים והארץ בהבראם (בראשית ב) - בה' בראם. אמר לאברהם: בגין האי ה' דאתוסף בשמך - השמים תחתך! וכל ככביא ומזלי דנהירין בה'! ולא עוד, אלא דאתמר בה ה"א לכם זרע וזרעתם - בה"א (בראשית מז כג). כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית כא יב).
ג ובגין דא, כל המשתדל באורייתא, בטיל מניה חיובא דככביא ומזלי. אי אוליף לה כדי לקיימא פקודהא. ואם לאו - כאלו לא אשתדל בה, ולא בטיל מניה חיובא דככביא ומזלי. כל שכן עמי הארץ דאינון אתמתלן לבעירן (דאוקמוה עלייהו ארור שוכב עם כל בהמה (דברים כז)) דלא אתבטלון מנהון חיובא דככביא ומזלי.
ד אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ (תהלים קג טו). ואתמר ביה, נער הייתי גם זקנתי (תהלים לז). לבתר ישוב לימי עלומיו (איוב לג) - דאילנא דאתקציצו ענפין עתיקין דיליה, וצמחו כמלקדמין בשרשוי - אהדרו בעלמא כמלקדמין. מיתו סבין - ואתהדרו להאי עלמא עולימין. והיינו רזא דמחדש קודשא בריך הוא בכל יום תמיד מעשה בראשית. דמתין אלף בכל יומא ומתחדשין אלף בכל יומא.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0