Ra'ya Mehemna · Zohar III:216b

Chapter 12: Ra'ya Mehemna · Zohar III:216b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א ויין ישמח לבב אנוש (תהלים קד) - דא יינא דאורייתא דכתיב לכו לחמו ושתו ביין מסכתי; דהכי סליק יין, כחושבן סו"ד. ומה ה'"ן צריך למהוי סתים וחתים דלא יתנסך לעבודה זרה אוף הכי צריך למהוי סתים וחתים סוד דאורייתא, וכל רזין דילה. ולא אשתקיין אלא ליראיו. ולאו למגנא עבדין כמה פקודין ביין, ומברכין ביה לקודשא בריך הוא. ויין אית ליה תרי גוונין - חיור וסומק, דינא ורחמי, והיינו ב' תוספת ביין. כגוונא דשושנה חיורא וסומקא; חוור - מסטרא דימינא, סומק - מסטרא דשמאלא.
ב ומאי לבב אנוש? "לב" הוה ליה למימר? אלא אית לב מסור ללב. ואינון ל"ב אלהים דעובדא דבראשית. ב' מן בראשית, ל' מן לעיני כל ישראל - איהו ל"ב תניינא. דא ל"ב ל"ב - שנים - ס"ד. חסר תמניא לע"ב, דאיהו ויכלו. אינון שבעה ימי בראשית. תמינאה מאי היא? הוי ספר בראשית עד זה ספר תולדות אדם. זה ע"ב בחושבן ביין.
ג מאי להצהיל פנים משמן? אינון י"ב פנים - ד' דאריה, ד' דשור, ד' דנשר. דאינון מיכאל אריה, ארבע אנפין דיליה ה'. ארבע אנפין דשור, ואיהו גבריאל, ואינון ה'. ד' אנפין דנשר, ואיהו אוריאל, ואינון ה'. ואינון ממנן, תחות חס"ד פח"ד אמ"ת, דרגין דתלת אבהן. ואוקמוה רבנן: האבות הן הן המרכבה. וסלקין נהורין לחשבן יב"ק. ואינון מלך מלך ימלוך, ה' אהי"ה אדנ"י - סך הכל יב"ק..
ד רבי שמעון הוה יתיב ולעי בפרשתא דא. אתא לקמיה ר' אלעזר בריה. אמר ליה: נדב ואביהוא מאי עבידתייהו בפנחס? אי לא הוה פנחס בעלמא כד מיתו, ובתר אתא לעלמא ואשלים דוכתייהו - שפיר! אבל פנחס בעלמא הוה! ונשמתיה ביה בקיומא קאי!
ה אמר ליה: ברי! רזא עלאה הכי! והכי הוא: דבשעתא דאסתלקו מן עלמא - לא הוו מתטמרן תחות גדפי טנרא קדישא. מאי טעמא? בגין דכתיב ובנים לא היו להם (במדבר ג ד) - דאזעירו דיוקנא דמלכא - דהא אינון לא אתחזון לשמשא בכהונא רבה.
ו בשעתא דקני פנחס על ברית קדישא ועאל בגו כמה אוכלוסין וסליק לון לגייפין על רומחא לעיניהון דכל ישראל - כד חמא שבטא דשמעון בכמה אכלוסין דאתו לגביה - פרחא נשמתיה מניה! ותרין נשמתין דהוו ערטיראין בלא דוכתא אתקריבו בה ואתכלילו כחדא, ואתהדרת נשמתיה כלילא רוחא - דאתכליל בתרין רוחין ואתתקפו ביה. כדין רווח דוכתייהו למיהוי כהנא (רבא) מה דלא (אתחזי) מן קדמת דנא.
ז ועל דא כתיב זכר נא מי הוא נקי אבד (איוב ד ז) - דלא אתאביד בההיא שעתא ולא אביד רוחיה כד פרחה מניה. ואיפה ישרים נכחדו - אלין בני אהרן דאתהדרו לעלמא מה דאבד בחייהון. ועל דא כתיב ביה בפנחס בן בן תרי זמני - פנחס בן אלעזר בן.
ח מה כתיב לעילא מפרשתא דא? ויאמר ה' אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש (במדבר כה ד) - וכי על דקטלין בליליא או על דקטלין ביממא ביומא דעיבא כתיב נגד השמש? אמר ר' יהודה: דתהא מיתתהון באתגלייא כמה דחבו באתגלייא.
ט א"ר שמעון: לאו בגין כך אתמר! אלא מהכא אוליפנא בדרגא דחב בר נש לקב"ה - לההוא אתר - אצטריך למעבד תקנתא לנפשיה. אינון חבו בברית קדישא דאקרי שמש - בגין כך דינא ותקונא דילהון איהו כנגד השמש, ולאו באתר אחרא. מכאן דלא אצטריך בר נש לתקנא נפשיה אלא בההוא אתר דחב לגביה. ומאן דלא יעביד הכא(?) - לית ליה תקונא לעלמין כדקא יאות.
י רב חייא פתח: ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע (תהלים קד טז). מה כתיב לעילא? ויין ישמח לבב אנוש וגו' (תהלים קד טו). וכי מאי האי להאי? אלא הכי אוליפנא דכתיב מצמיח חציר לבהמה וגו' (תהלים קד יד) - וכי שבחא דבהמה דאית לה חציר אתא דוד למימר ברוח קודשא?! אלא מצמיח חציר - אלין אינון שתין אלף רבוא דמלאכין שליחן דאתבריאו ביומא תניינא דבראשית וכלהו אשא מלהטא. אלין אינון 'חציר'. אמאי חציר? בגין דצמחין כחציר דא בעלמא. דכל יומא ויומא אתקצירו השתא ולבתר צמחין ומהדרין כמלקדמין.
יא ועל דא כתיב מצמיח חציר לבהמה. הדא הוא דכתיב יודע צדיק נפש בהמתו (משלי יב י), ותנינן אלף טורין סלקין לה בכל יומא ויומא, וכל טורא וטורא שתין רבוא הוי והיא אכלה.
יב ועשב לעבודת האדם (תהלים קד יד) - אלין אינון נשמתהון דצדיקייא דההוא אדם דרכיב ושליט על בהמה דא אכיל ואעיל לון בגוויה, ובזכותהון אתזן כל עלמא מההוא אדם דכתיב ביה ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם וגו' (יחזקאל א כו). ועל דא כתיב האדם - ההוא דאשתמודע. בגין להוציא לחם מן הארץ - לאפקא מזונא לעלמא מן הארץ קדישא.
יג ויין - דא חמרא עתיקא דנגיד מלעילא. ישמח לב אנוש - אנוש דא - רזא דההוא נער דסליק לסיבו ואתהדר כמלקדמין. ועל דא כתיב אנוש כחציר ימיו (תהלים קג טו).
יד להצהיל פנים (תהלים קד טו) - אלין אינון פנים דאקרון אנפי רברבי ואנפי זוטרי. משמן - מנגידו דעלמא דאתי משה(?) ורבו קדישא עלאה. ולחם לבב אנוש יסעד - ההוא לחם דאזילו שחקים וטחנן מנא למיכלא דצדיקייא סתמא, ומתמן אתנגיד לכמה חיילין דאקרון 'לבב אנוש'. וכלא אתא מנגידו עלאה.
טו ישבעו עצי ה' - אלין אינון אילנין עלאין פנימאין. ארזי לבנון אשר נטע - דהא אתעקרו ונטע לון קב"ה. מאי בין עצי ה' לארזי לבנון? עצי ה' - אלין עץ החיים ועץ הדעת וטוב ורע. ארזי לבנון - אלין חמשין תרעין דאקרון "חמש מאות שנה"
טז אשר נטע. אשר שם צפרים יקננו - בטוליהון מקננן נשמתהון דצדיקייא וכל חיילין קדישין אתזנו מתמן. חסידה, ברתיה דאברהם אבינו דאקרי חסיד, ועָבַד חסד עם כל בני עלמא. בגין כך אקרי חסידה ברושים ביתה - בין דרועי עלמא יתבא.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0