Chapter 13: Ra'ya Mehemna · Zohar III:217b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א רבי אבא ור' יוסי קמו למלעי באורייתא בפלגות ליליא. עד דהוו יתבי ולעאן באורייתא - אמר רבי יוסי: הא דאמר רבי חייא אנוש כחציר ימיו (תהלים קג טו) - שפיר קאמר. אבל במאי אוקימנא סופיה דקרא (תהלים קג טז) כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו? אמר ליה: הכי הוא ודאי! אנוש כחציר ימיו כמה דאמר כציץ השדה - ההוא שדה דאשתמודע כן יציץ - דאתחדש ואתהדר כמלקדמין.
ב (הכי יציץ וסליק. מ"ט בגין). כי רוח עברה בו ואיננו - דא הוא רוחא עלאה טמירא קדישא גניזא מכלא דכליל ליה בגויה. וכדין ואיננו. ודא הוא רזא דחנוך דכתיב ביה ואיננו כי לקח אותו אלהים (בראשית ה כד) - דא אלהים עלאה, רוח עלאה, רוח גניזא טמירא. ולא יכירנו עוד מקומו - דהא אתכליל רוחא זעירא ברוחא עלאה. מה כתיב בתריה? וחסד ה' מעולם ועד עולם (תהלים קג יז) - ועאל ליה כהנא רבא לגו קדש קדשים, ונטיל ליה ואוליד ליה כמלקדמין ואתחדש כנשר עולמין, ואתהדר איהו נער.
ג ובחבורא קדמאה אמר רעיא מהימנא: בוצינא קדישא! שפיר אמרו ר' אבא ור' חייא ור' יוסי! אבל כי רוח עברה בו ואיננו - הכא צריך למפתח מילין. מאי עברה בו? דא עברה וזעם וצרה. חד מאינון מלאכין רעים
ד דבגין דלא ישתמודעו ביה אינון מארי חובין צריך למעבד ליה שינוי מקום ושינוי השם ושינוי מעשה. כגוונא דאברהם דאתמר ביה לך לך מארצך וממולדתך - הרי שינוי מקום. ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם - הרי שינוי השם. שינוי מעשה - דאשתני מעובדין בישין דעבד בקדמיתא לעובדין טבין. איהו מתלא לרוח דההוא מית בלא בנין. כגוונא דא עבד קוב"ה לאדם כד תריך ליה מההוא עלמא ואייתי ליה להאי עלמא. והא אתמר לעיל
ה משנה פניו ותשלחהו (איוב יד). ובגין דא כי רוח עברה בו - חד מאינון מלאכין רעים כד חזי ליה משונה בזמנא דאערע (ס"א ביה) עמיה שאלין ליה שאר משחיתין עליה "דא הוא מרי חובך?". איהו עני לון ואמר ואיננו.
ו כד אתתרך מאתריה ואתנטע באתר אחרא אתמר ביה ולא יכירנו עוד מקומו בגין דעפר אחר יקח וטח את הבית. ודא איהו רזא ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו - אינון גרמין וגידין ובשרא דהוה חזר עפרא. מה כתיב ביה ונחש עפר לחמו (ישעיהו סה) בגין דהוה מנוגע. ולבתר ועפר אחר יקח וטח את הבית ובני ליה גרמין וגידין ואתחדש, כבית ישנה דעבדין ליה חדשה. ודאי איהו דאתחדש.
ז ומאי דאמר ולא יכירנו עוד מקומו - על רוח דאתכליל רוחא זעירא ברוחא עילאה. האי איהו מתלא לאלין דלא עביד איבין - נטלין ענפין דיליה ומרכיבין ליה בענפא דאילנא אחרא עילאה (דא בדא) דעביד פירין ואתכליל דא בדא ועביד פירין. בההוא זמנא אתמר ביה ולא יכירנו עוד מקומו.
ח אוף הכי בר נש דיתיב בקרתא דיתבין בה אנשין בישין ולא יכיל לקיימא פקודין דאורייתא ולא אצלח באורייתא - עביד שנוי מקום ואתעקר מתמן ואשתרש באתר דדיירין ביה גוברין טבין, מארי תורה, מארי פקודין. דאורייתא אקרי 'עץ', הדא הוא דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה. ובר נש הוא עץ דכתיב כי האדם עץ השדה. ופקודין דבה דמיין לאיבא. ומה כתיב ביה רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא - אותו תשחית וכרת אותו - תשחית מעלמא דין, וכרת מעלמא דאתי. ובגין דא צריך לאעקרא (ס"א ליה) מההוא אתר ויתנטע באתר אחרא בין צדיקייא.
ט מה בר נש בלא בנין אתקרי עקר ואתתיה עקרה - אוף הכי אורייתא בלא פקודין אתקריאת עקרה ובגין דא אוקמוה לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. אתו חברייא ואשתטחו קמיה ואמרו ודאי כען אוליפנא חדושא איך אתכליל רוח ברוח כמאן דחזי מלה בעינא ואתבריר ליה. בקדמיתא הוה לן קבלה - וכען ברירו דמלה.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0