Zohar III:213a

Chapter 2: Zohar III:213a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א רבי שמעון אמר: האי קרא רזא דחכמתא אית ביה! היושבת בגנים - דא כנסת ישראל דאיהי בגלותא עם ישראל ואזלא עמהון בעקתייהו. חברים מקשיבים לקולך השמיעיני - משריין עלאין כלהו צייתין לקולך - לקול תושבחתך בגלותא. השמיעיני - כמה דאת אמר הראיני את מראיך השמיעיני את קולך (שיר ב יד). השמיעיני קלא דאינון חברייא דמשתדלי באורייתא! דהא לית תושבחתא קמאי כאינון דמשתדלי באורייתא!
ב אמר רבי שמעון: כביכול כל אינון דזכאן לאשתדלא באורייתא מכד פליג ליליא, ואתיין במטרוניתא כד נהיר יממא לקבלא אנפי מלכא - אתקיף ואחסין בשכינתא! ולא עוד אלא דשריא ביה חוט של חסד כמה דאוקימנא.
ג תא חזי כל מאן דזכי לאתתקף בשכינתא - יסתמר גרמוהי באנון מלין דאחידן לקבלה. מאן אינון? דלא משקרי באת קדישא כגון בת אל נכר. וכל מאן דנטיר גרמיה - כביכול כנסת ישראל אחידא ביה ונטרא ליה, והיא אקדימת ליה שלם. וכל שכן אי זכי וקני להאי!
ד ואמר רבי שמעון אתחזיין ישראל לאשתצאה בההוא שעתא בר דאקדים פנחס להאי עובדא ושכיך רוגזא. הדא הוא דכתיב פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב וגו'. דבר אחר: פינחס בן אלעזר וגו' אמר רבי שמעון: בן בן תרי זמני לאשלמא אובדא קא אתי.
ה אמר רבי שמעון: האי בר נש דנטיל גלגולא דנשמתא ולא זכי דיתתקן ביה - כאילו משקר בקושטא דמלכא! ואנא קרינא עליה האי קרא או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר (ויקרא ה כב). וכחש בה - טב ליה דלא אברי!

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0