Chapter 79: Ra'ya Mehemna · Zohar III:236b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א י' דזכה פנחס ביה בגין דקני על ברית זכה לברית. ותרין יודין אינון - יוד עלאה מן ה' דכרת בה לאברהם בין י' אצבעות דידין, יו"ד זעירא איהי מן אדני דכרת בה בין י' אצבען דרגלין, ואיהי את קדישא דמתעטרא ברשימו עלאה.
ב ודא אתרשים תמיד לעלמין איהי אות דשבת אות דתפלין אות דיומין טבין אות דשדי דרשים על מזוזות ביתך ובשעריך למהוי בה רשימין ישראל ברצועייהו בברית דלהון דאינון בנוי דמטרוניתא, בנוי דהיכלא דמלכא קדישא. ובאורייתא אינון רשימין באת י' עלאה דאינון בני מלכא עלאה כמה דאוקמוה. והא אתמר בנים אתם לה' אלהיכם.
ג ואות י' דשדי איהו חוליא דשלשלת על קודלא דשד יצר הרע דלא לנזיק ליה לבר נש. דעליה אמר דוד הצילה מחרב נפשי מיד כלבת יחידתי - איהו נחש איהו כלב איהו אריה דעליה אמר דוד יארוב במסתר כאריה בסכה. והנביא קרא ליה 'דוב' - הדא הוא דכתיב דוב אורב הוא לי ארי במסתרים. נמשל כבהמות - נמשל לכל חיון מסאבן דאינון דורסין. אתמתיל לכל בר נש כפום חובוי. והא אתמר.
ד והאי איהו כלב ונחש וחמור נוער. דמרכיבין עליה נפשא. ומיד דאשתמודע ההוא דרכיב עליה דאיהו חייבא - עליה כתיב ויפול רוכבו אחור. ורזא דמלה כי יפול הנופל ממנו. ובגין דא אמר איוב לא נופל אנכי מכם. וצדיק דרכיב עליה קשיר ליה בקשירו דרצועין דתפלין, אות תפלין, דאיהו אות י' דשדי. חוליא על קדליה. ש דתפלין שלשלת על קדליה.
ה וביה רכיב אליהו וסליק לשמיא. הדא הוא דכתיב ויעל אליהו בסערה השמים. וביה ויען ה' את איוב מן הסערה. ובגין דא אוקמוה רבנן דמתניתא עליה איזהו גבור הכובש את יצרו. ואית למאן דמתהדר ליה חמור דלאו איהו מצטער רוכבו ואלין אינון דמשתדלין בקל וחומר, ובגין דא אתמר באברהם ויחבש את חמורו, ובגיניה אתמר על משיח עני ורוכב על חמור.
ו ובגין דא י' מן שדי דאיהו חולייא דשלשלת מינה (ס"א מפחדין) מפוזרין כל שדין ומזיקין. ומיד דחזיין ליה במזוזות דתרעין - ברחין. דבה אתמר לאסור מלכיהם בזיקים ונכבדיהם בכבלי ברזל. כל שכן כד חזיין לה באות תפלין על דרועין ורשימין בה באות ברית בבשריהון. והזר הקרב יומת - לית זר אלא יצר הרע דדמיא לכל חיון ועופין דורסין.
ז ובגין דא זכור נא מי הוא נקי אבד - דא פנחס דקני על ברית ואתרשים ביה דאיהו ברא דמלכא ומטרוניתא. קני במחשבה וזכי לאת י' מן ה'. וקני בעובדוי וזכה לאות י' מן אדני. והאי איהו חכמה בראש וחכמה בסוף. ובגין דאדם קדמאה הוה רשום בתרווייהו אוקמוה עליה רבנן דאיהו ראשון למחשבה, אחרון למעשה. אדהכי דאמר מלין אלין אתכסי מנייהו. אמר ר' אלעזר (לחברוי) זכאה חולקנא דזכינא למשמע מלין מבני עלמא דאתי!
ח ובחבורא קדמאה לכן אמר - באומאה עלך אם הוא ברעותך ואי לאו אימא ר' פנחס בן יאיר. ההוא טולא בטש בעינוי דר' אבא. וכי לא הוה ידע קב"ה אי הוה ברעותיה אם לאו? א"ל אם ליה גלוי - מי גלוי לאחריני? ובגין דא לכן אמור.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0