Zohar III:41b

Chapter 15: Zohar III:41b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א ותא חזי, כל מאן דאכיל מאינון מאכלי דאסירי - אתדבק בסטרא אחרא וגעיל נפשיה וגרמיה, ורוח מסאב שרייא עליה, ואחזי גרמיה דלית ליה חולקא באלהא עלאה, ולא אתי מסטריה ולא אתדבק ביה! ואי יפוק הכי מהאי עלמא - אחידן ביה כל אינון דאחידן בסטר דמסאבא ומסאבין ליה, ודיינין ליה כבר נש דאיהו געלא דמריה - געלא בהאי עלמא, וגעלא בעלמא דאתי.
ב ועל דא כתיב ונטמתם בם בלא א' - דלא אשתכח אסוותא לגעוליה, ולא נפיק ממסאבותיה לעלמין. ווי לון! ווי לנפשייהו! דלא יתדבקון בצרורא דחיי לעלמין דהא אסתאבו! ווי לגרמייהו! עלייהו כתיב כי תולעתם לא תמות וגו' והיו דראון לכל בשר (ישעיהו סו כד). מאי דראון? סרחונא. מאן גרים ליה? ההוא סטר דאתדבק ביה!
ג ישראל אתיין מסטרא דימינא. אי אתדבקן בסטרא שמאלא - הא פגמין לסטר דא! ופגמין לגרמייהו ופגמין לנפשייהו. פגימין בעלמא דין ופגימין בעלמא דאתי. כל שכן מאן דאתדבק בסטרא דמסאבא! דכלא אחיד דא בדא! וכתיב כי עם קדוש אתה לה' אלהי"ך וגו' (דברים יד כא).
ד רבי יוסי פתח ואמר: כׇּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא (קהלת ו ז). אסתכלנא במלי דשלמה מלכא וכלהו אחידן בחכמה עלאה! כל עמל האדם לפיהו - האי קרא בשעתא דדיינין ליה לבר נש בההוא עלמא כתיב! כל ההוא דינא, וכל מאי דסביל בההוא עלמא ונקמין מיניה נקמתא דעלמא - לפיהו - בגין פיהו דלא נטיר ליה וסאיב ליה לנפשיה, ולא אתדבק בסטרא דחיי - בסטרא דימינא. וגם הנפש לא תמלא - לא תשתלים דינהא לעלם ולעלמי עלמין. דבר אחר: לא תמלא - לא תשתלם לסלקא לאתרהא לעלמין, בגין דהא אסתאבת ואתדבקת בסטרא אחרא.
ה רבי יצחק אמר: כל מאן דאסתאב בהו - כאלו פלח לעבודה זרה! דאיהו תועבת ה' (דברים ז כה), וכתיב לא תאכל כל תועבה (דברים יד ג). מאן דפלח לעבודה זרה - נפיק מסטרא דחיי. נפיק מרשותא קדישא ועייל ברשותא אחרא. אוף מאן דאסתאב בהני מיכלי - נפיק מסטרא דחיי ונפיק מרשו קדישא ועייל ברשותא אחרא! ולא עוד אלא דאסתאב בהאי עלמא ובעלמא דאתי! ועל דא ונטמתם בם כתיב - בלא א'.
ו וכתיב וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא (ויקרא כ כה). מאי לטמא? לטמא לעמין! דהא אינון מסאבין ומסטרא דמסאבא קא אתיין. וכל חד אתדבק באתריה.
ז רבי אלעזר הוה יתיב קמיה דרבי שמעון אבוי. אמר ליה: הא דתנינן זמין קודשא בריך הוא לדכאה להו לישראל - במה? אמר ליה: כמה דכתיב וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו' (יחזקאל לו כה). כיון דאתדכאן - מתקדשן. וישראל דאתדבקן ביה בקודשא בריך הוא - קדש אקרון, דכתיב קדש ישראל לה' ראשית תבואתה (ירמיה ב ג), וכתיב ואנשי קדש תהיון לי (שמות כב ל). זכאין אינון ישראל! דקודשא בריך הוא קאמר עלייהו והייתם קדושים כי קדוש אני ה', בגין דכתיב ובו תדבק (דברים י כ), וכתיב לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה (תהלים קמז כ):

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0