Chapter 14: Zohar III:45a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א רבי אבא פתח ואמר: ויאמר שלחני כי עלה השחר וגו' (בראשית לב כז). ויאמר שלחני - וכי עקוד הוה בידיה דיעקב?! אלא זכאין אינון צדיקייא דקודשא בריך הוא חס על יקרא דלהון ולא שביק לון לעלמין! הדא הוא דכתיב לא יתן לעולם מוט לצדיק (תהלים נה כג). והא כתיב (בראשית לב כו) ותקע כף ירך יעקב?!
ב אלא לדידיה גבה, והא אתמר. כתיב והוא לן בלילה ההוא במחנה וכתיב ויקחם ויעבירם את הנחל (בראשית לב כב כד). מאי הוה דעתיה דיעקב למעברא להון בנחלא בליליא? אלא חמא מקטרגא אזיל בין משרייא דיליה. אמר יעקב: "אעבר לגיסא אחרא דנהרא - דלמא לא ישתכח ערבוביא".
ג מאי קא חמא? חמא שלהובא דאשא מלהטא אזלא וטאס בין משרייתיה. אמר יעקב: "מוטב לנטלא מהכא, ונהרא פסיק בגוון ולא ישתכח ערבוביא". מיד ויקחם ויעבירם את הנחל. וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ (בראשית לב כה). מכאן אוליפנא מאן דאשתכח בלחודוי בביתא בליליא, או ביממא בביתא מיחדא כל שכן בליליא (מאי מיחדא? מיחדא משאר ביתין), או מאן דאזיל בלחודוי בליליא - יכיל לאתזקא.
ד תא חזי! ויותר יעקב לבדו - כדין ויאבק איש עמו וגו'! תנינן, מסטרא דדינא קא אתי, ושולטניה בסטר ליליא. מאי בסטר ליליא? לאעלא בגלותא. כיון דסליק נהורא - תשש חיליה ואתגבר עליה חיליה דיעקב, דהא מסטרא דליליא קא אתי. ובזמנא דהוה ליליא - לא הוה יכיל ביה יעקב. כד סליק נהורא - אתתקף חילא דיעקב ואחיד ביה ואתגבר עליה. חמא ליה יעקב דהא שליחא הוא.
ה אמר ליה: "שבוק לי דלא יכילנא לך!" מאי טעמא לא יכיל ליה? בגין דהוה סליק נהורא ואתבר חילא דידיה, דכתיב ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים (איוב לח ז). מאי ויריעו? דאתברו כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. כדין אתתקף יעקב ואחיד ביה.
ו אמר ליה: שלחני כי עלה השחר (בראשית לב כה) - מטא זמנא לשבחא שבחא דקודשא בריך הוא ולאתכנשא. ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני - "אם תברכני" מבעי ליה!? מאי אם ברכתני? אלא אמר ליה יעקב "ודאי אבא בריך לי אינון ברכאן דבעא לברכא לעשו, ומסתפינא מינך על אינון ברכאן. אי אודית עלייהו, אי לאו, או תשתכח עלי מקטרגא בגיניהון".
ז מיד אמר ליה: ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך (בראשית לב כט). מאי קאמר ליה? אלא הכי קאמר ליה: "לאו בחכימו ולאו בעוקבא רווחת לאינון ברכאן! לא יאמר עוד שמך יעקב - דהא לאו בעוקבא הוה! כי אם ישראל - ישראל ודאי אודי עלך ומניה נפקו ברכאן, בגין דאנת אחיד ביה. ועל דא אנא וכל שאר אוכלוסין אודינא עלייהו!
ח כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל. עם אלהים - כל אינון דאתיין מסטרא דינא קשיא, ועם אנשים - דא עשו ואוכלוסין דיליה. ותוכל - יכילת להון ואינון לא יכלין לך. ולא שביק ליה יעקב עד דאודי ליה על אינון ברכאן! הדא הוא דכתיב ויברך אותו שם (בראשית לב ל).
ט תא חזי בשעתא דסליק נהורא - אתכפיין כל אינון מארי דדינין ולא משתכחי. וכנסת ישראל משתעי ביה בקודשא בריך הוא. וההיא שעתא עידן דרעוא הוא לכלא. ואושיט לה מלכא ולכל אינון דמשתכחי עמה שרביטא דחוטא דחסד לאשתכחא בשלימו במלכא קדישא. והא אתמר.
י תא חזי, בשעתא דקודשא בריך הוא אשתכח בה בכנסת ישראל באינון זמנין דאשתכח עמה, והיא מתערת רעותא לגביה בקדמיתא ומשכת ליה לגבה בסגיאות חיבתא ותיאובתא - כדין אתמליא מסטרא דימינא, וכמה אוכלוסין משתכחי בסטרא דימינא בכלהו עלמין! וכד קודשא בריך הוא אתער חביבותא ורעותא בקדמיתא, והיא אתערת לבתר, ולאו בזמנא דאיהו אתער - כדין כלא בסטרא דנוקבא אשתכח ושמאלא אתער, וכמה אוכלוסין קיימי ומתערי בסטרא דשמאלא בכלהו עלמין! כהאי גוונא כתיב אשה כי תזריע וילדה זכר וגו'. מאי טעמא? תנינן עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה אשתכח! ודא כדוגמא דדא!
יא ועל דא קודשא בריך הוא גזר דכר או נוקבא לאשתכחא רעותא בעלמא. ובכלא בעי בר נש לאתדבקא רעותא לעילא לגבי קודשא בריך הוא, לאשתכחא רעוון בעלמא. זכאה חולקהון דצדיקייא דאינון ידעין לאדבקא רעותהון לגבי מלכא קדישא! עלייהו כתיב ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום (דברים ד ד):
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0