Zohar III:46a

Chapter 18: Zohar III:46a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א פתח ואמר: את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אובד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו (קהלת ז טו). האי קרא אוליפנא בי רבי דוסתאי סבא דהוה אמר משמיה דרבי ייסא סבא. את הכל ראיתי בימי הבלי - וכי שלמה מלכא דהוה חכים על כלא - איך אמר דאיהו חמא כלא בזמנא דאיהו אזיל בחשוכי עלמא? דהא כל מאן דאשתדל בחשוכי עלמא לא חמי מידי ולא ידע מידי!
ב אלא הכי אתמר - ביומוי דשלמה מלכא קיימא סיהרא באשלמותא ואתחכם שלמה על כל בני עלמא - וכדין חמא כלא וידע כלא. ומאי חמא? חמא כל דלא אעדי מן סיהרא, והוה נהיר לה שמשא. הדא הוא דכתיב את הכל ראיתי בימי הבלי. מאן הבלי? דא סיהרא דאתכלילת מן כלא - מן מייא ואשא ורוחא כחדא - כהבל דנפיק מן פומא דכליל מכלא.
ג והוא חמא כל בההוא הבל דיליה דאחיד ביה. יש צדיק אובד בצדקו. תא חזי! בזמנא דאסגיאו זכאין בעלמא - האי כל לא אעדי מן סיהרא לעלמין. והאי כל נטל כל משח ורבו וחידו דלעילא ואתמלי וחדי ורבי, בגין לאזדווגא בסיהרא. והוא רווח בגינה.
ד ובזמנא דאסגיאו חייבין בעלמא וסיהרא אתחשכת - כדין צדיק אובד בצדקו! "צדיק נאבד" לא כתיב, אלא צדיק אובד - דהא לא אתחזי בסיהרא, ולא נטיל משח ורבו וחידו למלייא לה ולאזדווגא עמה. ועל דא צדיק אובד. בצדקו - דא סיהרא. דבגין סיהרא דלא אשתכחת לאזדווגא עמיה הוא אביד - דלא שאיב מחידו כמה דהוה עביד. וכדין כל סטר שמאלא אתער, וחייבין מאריכין בשלוה בעלמא. הדא הוא דכתיב ויש רשע מאריך ברעתו. מאי ברעתו? בההוא סטר דאתדבק ביה.
ה תו - יש צדיק אובד בצדקו - דכד חייבין סגיאו בעלמא ודינא תלייא בחובייהו - צדיק אובד בצדקו - איהו אתפס בחובייהו! כגון אבא דאתפס בחובייהו דבני מאתיה! דהוו כלהו חציפין לגביה, והוא לא אסהיד בהו ולא אכסיף להו לעלמין. ומחי בידָן דלא נתגרי בהו ברשיעייא, והוה אמר לן לדוד אל תתחר במרעים אל תקנא בעושי עולה (תהלים לז א). אמר אבוי: "ודאי קודשא בריך הוא אעניש לי בדא! דהא הוה רשו בידי למחאה בידייהו ולא עבדית! ולא אוכיחנא להו לא בטמירו ולא באתגלייא".
ו תו פתח בריה אחרא ואמר: וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה וגו' (בראשית ב ז). וייצר ה' אלהים - בתרי יודי"ן, בתרין יצרין; יצר טוב ויצר רע. חד לקביל מייא, וחד לקביל אשא. ה' אלהים - שם מלא. את האדם - כליל דכר ונוקבא. עפר מן האדמה - דא עפרא דארעא קדישא דמתמן אתברי, והוא אתר דבי מקדשא.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0