Chapter 90: Zohar II:173a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א דתניא אמר רבי שמעון משה לא מית. ואי תימא הא כתיב וימת שם משה (שם לד ה) - כך בכל אתר לצדיקיא קרי בהו 'מיתה'. מאי 'מיתה'? מסטרא דילן אקרי הכי. דתניא אמר רבי שמעון, וכן תנא, דמאן דאיהו בשלימותא, דמהימנותא קדישא תלייא ביה, לא תלייא ביה מיתה, ולא מית, כמה דהוה ביעקב דמהימנותא שלימתא הוה ביה.
ב דאמר רבי שמעון, לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל (בראשית לה י)? מאי ישראל? שלימותא דכלא דכתיב ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל, כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים וגו' (ירמיה ל י).
ג אמר רבי יהודה מהכא, כי אתך אני (שם יא) דייקא. זכאה חולקיה דמאריה אמר ליה כן! "כי אתי אתה" לא כתיב, אלא כי אתך אני - דמאריה אתי לאתחברא דיוריה עמיה!
ד אמר רבי שמעון, שפיר קאמר רבי אבא, דאמר ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד (שם י). ושב יעקב לאתקרי בשמא אחרא דכתיב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל.
ה דבר אחר: ושב יעקב - לאתר דאתנסיב מתמן, ושקט בעולם הזה, ושאנן בעולם הבא, ואין מחריד ממלאך המות, דמשמע דכלא הוה ביה. רבי יצחק אמר, חברייא הא אוקמוה, דכתיב ואת זרעך מארץ שבים - מה זרעו בחיים אף הוא בחיים:
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0