Zohar II:173b

Chapter 91: Zohar II:173b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה. רבי יהודה פתח: אשריך ארץ שמלכך בן חורין, ושריך בעת יאכלו (קהלת י יז), וכתיב אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו. (במאי אוקימנא הני קראי), ווי לעלמא דלא משגחן בפולחנא דמאריהון, דהא מאריהון אשגח בגיניהון לאוטבא להו, דאנח קמייהו פתגמי אורייתא ולא משגחן.
ב דתנינן תלת מלין בעי בר נש למעבד לבריה - מילה ופדיון ולנסבא ליה אנתו, וכלא עביד קודשא בריך הוא לישראל. מילה דכתיב ושוב מול את בני ישראל שנית (יהושע ה ב), וכתיב ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר (בראשית יז יב). פדיון דכתיב ויפדך (ה' אלקיך) מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים (דברים ז ח), לנסבא ליה אנתו דכתיב זכר ונקבה ברא אותם (בראשית א ב), וכתיב ויברך אותם אלהי"ם, ויאמר להם אלהי"ם פרו ורבו. תו אטיל להו כהאי נשרא דאטיל לבנוי על גדפוי דכתיב ואשא אתכם על כנפי נשרים (שמות יט ד).
ג אמר רבי יוסי, כלא הוא יאות! אבל אורייתא דאהדר קמייהו דישראל ואוליף לון - יתיר מכלא! תא חזי, לית שבחא דבר נש בהאי עלמא ובעלמא דאתי כשבחא דאורייתא דכתיב בה בי מלכים ימלכו (משלי ח יד). (מדרש הנעלם הוא)
ד דהא תנינן, כד סליק רב הונא להתם, אשכח רבנן דהוו עסקי בהאי קרא, דכתיב ופקדתי על בל בבבל, והוצאתי את בלעו מפיו, ולא ינהרו אליו עוד גוים (ירמיה נא מד), ורב הונא לא הוו משגיחין ביה, דהא לא אשתמודען ליה בקדמיתא, בגין דהוה זעיר, עאל לבי מדרשא ואשכח רבנן דהוו אמרי, האי קרא אית לאסתכלא ביה, אי טעוותיה ודחלתיה דנבוכדנצר הוה שמיה בל, הא כתיב ביה ועד אחרן על קדמי דניאל די שמיה בלטשאצר כשם אלהי (דניאל ד ה), ועוד מאי והוצאתי את בלעו מפיו.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0