Chapter 5: Zohar II:181b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א ותא חזי, אלמלא חולקא יהב לכלא - מקטרגא לא יכיל ליה לבתר. ואי תימא אמאי אבאיש ליה קודשא בריך הוא? אלא בגין דגרים לכסיא נהורא ולאתחפיא. ואיהו לא קריב קרבנא אחרא לאתזנא ביה אחרנין אלא עולה דסלקא לעילא. ועל דא כתיב ככה יעשה איוב כל הימים. דאלמלא סטרא אחרא אתזנת בחולקא - אתעבר מעל מקדשא ואסתלק מניה, וסטרא דקדושה הוה סליק לעילא לעילא.
ב אבל איהו לא בעא דאתהני אחרא מקרבניה ואעדי גרמיה מניה. מנא לן? דכתיב (שם א) וסר מרע. ועל דא קריב תדיר עולה - דהא עולה לא אתהני מניה סטרא אחרא לעלמין. ובגין כך כל מה דנטיל לבתר - מדידיה נטיל. ועל דא איוב גרים לחפיא ערלה על ברית קיימא דלא הוה אעדי מניה. ובגין כך קודשא בריך הוא אתער לההוא מקטרגא דכתיב השמת לבך על עבדי איוב.
ג תא חזי כד בעא קודשא בריך הוא לאתאחדא בהו בישראל במצרים - לא קיימא שעתא, בגין דערלה חפיא נהורא. עד זמנא דההוא מקטרגא הוה נטיל דיליה מאיוב. ועל דא פקיד ליה קודשא בריך הוא למיכליה לההוא פסח בבהילו - עד דההוא סטרא אחרא אשתדל ביה באיוב. ופקיד לאתעברא ערלה מנייהו, וכדין אתאחד קודשא בריך הוא בישראל, וההוא סטרא אחרא אתפרש מן קודשא ואשתדל ביה באיוב ונטיל מדיליה. וכדין פסח הוא לה' (שמות יב יא) ודאי - דעד השתא לא הוה פסח לה'. זכאין אינון דידעי ומיחדי יחודא דמאריהון כדקא יאות!
ד כתיב (שם לד יז) אלהי מסכה לא תעשה לך, וכתיב בתריה (שם יח) את חג המצות תשמר, מאי עביד) האי לגבי האי? אלא הכי אוקמוה - מאן דאכיל חמץ בפסח (כאלו עביד ע"ז, למפלח לגרמיה, דהא רזא הכי הוא דחמץ בפסח), כמאן דפלח לע"ז איהו.
ה תא חזי, כד נפקו ישראל ממצרים נפקו מרשו דלהון, מרשו אחרא, מההוא רשו דאקרי חמץ נהמא בישא, ועל דא אקרי עבודה זרה הכי, ודא איהו רזא דיצר הרע, פולחנא נוכראה דאקרי אוף הכי שאור, ודא איהו יצר הרע, דהכי איהו יצר הרע בבר נש כחמיר בעיסה, עאל במעוי דבר נש זעיר זעיר, ולבתר אסגי ביה, עד דכל גופא אתערב בהדיה, ודא איהו עבודה זרה, ועל דא כתיב לא יהיה בך אל זר (תהלים פא י), אל זר ודאי.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0