Ra'ya Mehemna · Zohar III:29a

Chapter 8: Ra'ya Mehemna · Zohar III:29a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א ואית השבתת מלאכה! כגון שור דאית ליה עול, וחמור דאית ליה משאוי! בין עול מלכות שמים כגון תפילין, בין עול מלכות הרשעה! כפום עובדייהו באלין יומין אית לון השבתת מלאכה ונייחא. מאן דלא אתעסק באורייתא ובפקודין - אית ליה עול מלכות הרשעה. ומאן דאתעסק באורייתא ובפקודין - אית לון עול מלכות שמים, דאיהי ה' בתראה. 'מלכות שמים' אתקריאת -
ב עול מצות איהי ודאי - בגין דבה אתבריאו כל בריין דשמיא וארעא. הדא הוא דכתיב (בראשית ב ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם - בה' בראם. וכד ייתי שבת ויום טוב - נחתת בינה דאיהו יה"ו על ה' דאיהי מלכות שמים, נשמה יתרה, ואיהי חרות על הלוחות (שמות לב טז), אנכי ביציאת מצרים. ופרישת גדפהא על ברתא ועל משריין דילה ואית לון נייחא. ואתמר במשריין דסמא"ל ונחש - וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ (דברים כח י). אות תפילין ואות שבת ואות דיומין טבין ואות ברית - כלהו שקילין!
ג ואית אות דשד"י דאיהו מטטרו"ן, עבד. וכמה עבדין תליין מניה דממנן על אלין דעבדין פקודי על מנת לקבל פרס. מטטרו"ן ומשריין דיליה ממנן עלייהו. בגינייהו אתמר למען ינוח שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ ועבדך ואמתך (שמות כג יב עיין שם=עיין שם). אבל אינון דעבדין פקודין שלא על מנת לקבל פרס - אינון בנוי דמלכא ומטרוניתא! ואינון כתרין ותגין על רישא דעבדין ביומין דחול! ובגינייהו אתמר ודאשתמש בתגא חלף, והזר הקרב לגבייהו יומת. ד'שבתות' אתקריאו לגבי עבדין.
ד ובגין דא אם כבנים אם כעבדים. אם כבנים דאתמר בהון בנים אתם לה' אלהיכם (דברים יד א). אם כעבדים - כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כה נה) - ולא שאר אומין. אבל אינון חייביא דלא משתדלין באורייתא ומצות, ולית עלייהו עול תורה ועול תפילין ושאר פקודין אינון עבדין לאומין דעלמא ומשתעבדין בהו, כגון עבדים היינו לפרעה במצרים (דברים ו כא).
ה ואי נטרי שבתות וימים טובים אתמר בהו ויוציאנו ה' אלהינו, ויתקיים בהו למען ינוח שורך וחמורך (שמות כג יב) - 'חמור' בתורה ובמצות. 'וינפש בן אמתך ובהמתך' - עם הארץ 'בהמה' אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה - יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' (תהלים לו ז); אם הוא כסוס דרכיב עליה מאריה וסביל ליה ולא מבעט במאריה.
ו ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם? בגין דתלמיד חכם כיום שבת! צריך איהו דלית ליה מדיליה. ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה, ואתנהיג ביה כפום רעותיה לשמשא ליה, ולאתנהגא בפקודין כפום רעותיה - יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום דיליה. וכל מאן דשחיט בסכין פגום - נבלה איהו, דאתמר ביה לכלב תשליכון אותו (שמות כב ל), דאיהו סמא"ל.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0