Zohar III:260b

Chapter 3: Zohar III:260b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א תא חזי מאן דקאים בצלותא בעי לכוונא רגלוי, ואוקמוה. ובעי לחפיא רישיה כמאן דקאים קמי מלכא. ובעי למכסייה עינוי בגין דלא יסתכל בשכינתא. ובספרא דרב המנונא סבא אמר: מאן דפקח עינוי בשעתא דצלותא או דלא מאיך עינוי בארעא - אקדים עליה מלאך המות! וכד תיפוק נפשיה - לא יסתכל בנהירו דשכינתא ולא ימות בנשיקה. מאן דמזלזל בשכינתא - מתזלזל הוא בההוא שעתא דאצטריך ביה! הדא הוא דכתיב כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו (שמואל א ב ל) -
ב האי מאן דאסתכל בשכינתא בשעתא דאיהו מצלי. והיך יכיל לאסתכלא בשכינתא? אלא לינדע דודאי שכינתא קיימא קמיה. הדא הוא דכתיב ויסב חזקיה פניו אל הקיר (ישעיהו לח ב) - דתמן שארי שכינתא. בגין כך לא בעיא למהוי חוצץ בינו ובין הקיר, ואוקמוה.
ג מאן דקאים בצלותא - בעי לסדרא שבחא דמאריה בקדמיתא, ולבתר יתבע בעותיה. דהא משה הכי אמר בקדמיתא אתה החלות וגו', ולסוף - אעברה וגו'. ר' יהודה אמר מאי שנא הכא דכתיב אדני בקדמיתא באל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, ולבסוף ה' וקרינן אלהי"ם? אלא סדורא הכי הוא מתתא לעילא, ולאכללא מדת יום בלילה ומדת לילה ביום, ולזווגא כלא כחדא כדקא יאות.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0