Ra'ya Mehemna · Zohar III:263a

Chapter 9: Ra'ya Mehemna · Zohar III:263a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד פקודא דא ליחדא שמיה דקב"ה בכל יומא. דהא כמה דמייחדי שמא דקב"ה לתתא - הכי אתייחד שמיה לעילא. אשתכח קב"ה יחידאי עילא ותתא. מאן דמייחד שמיה דקב"ה - ישוי לביה ורעותיה בההוא יחודא דקאמרן. ויחבר כל שייפוי בההוא יחודא בההוא רעותא, למהוי כלהו אחד. כמה דשוי כל שייפוי ברזא דחד - הכי לעילא מחבר כל שייפין עלאין בההוא יחודא למהוי כלהו חד.
ב בשעתא דאתי בר נש לייחדא שמא דקב"ה - כל חילי שמיא כלהו קיימין שורין שורין בגין לאתתקנא ולאתכללא כלהו בההוא יחודא למיקם ברזא דחד ביחודא חדא כלהו מתתקנן בתקוניהון כדקא יאות. בהאי שעתא קיימא חד ממנא שמשא דקיימא תחות רמ"ח עלמין, וכלהו אקרון שייפין דגופא. ודא אקרי הלני"ו. קיימא מחכה לההוא יחודא. ודא איהו "מלקט שושנים" כמה דאת אמר וללקוט שושנים (שיר ו ב) דאינון שייפין דגופא.
ג שייפין עלאין - לקיט לון שמא עלאה ברזא דיחודא דקא אתייחד ברזא דמ"ב שמהן, ולקיט כל אינון שושנים עלאין. ושמשא דא לקיט כל אינון תתאין, די כלהו ממנן בכללא דע"ב שמהן. ואתלקיטו כלהו בההוא יחודא. ואתעבידו כלהו - גופא חדא ברזא חדא. וההוא יחודא סלקא וקא מייחד כלא בתרין סטרין ביחודא חדא. בההיא שעתא מתלקטין שייפין כלהו ומתחברן בחבורא חדא למהוי כלהו ברזא דחד - עילא ותתא, ברזא דה' אחד ושמו אחד.
ד ועל דא מאריכין באחד בתרי אתוון - למלקט 'שושנים' לאתייחדא ברזא דאחד ביחודא שלים. כיון דאתייחדן שייפין כלהו ברזא חדא דיחודא חדא - כדין אתקרי כלא קרבן שלים. ועל רזא דא אעיל ליה קב"ה בגן עדן לאדם קדמאה כמה דכתיב לעבדה ולשמרה (בראשית ב טו). ותנינן דאלין אינון קרבנין תרין - רזא דה' אחד ושמו אחד, דאינון קרבנין כתיב וללקוט שושנים - אלין שייפין דתרין סטרין דאינון חד.
ה שושנים רזא איהו. דכד מתחברן כל שייפין כחדא למהוי כלהו ביחודא חדא רזא דקרבן - כדין מתעטר קב"ה בעטרה ברישא דכתם פז, למהוי ביקרוי מתעטרא. ורזא דא הוי דכתיב ששנים - רזא דכל אינון שייפין דעילא ותתא, ורזא דההוא פז עטורא דמתעטרא וסלקא מבינייהו. וכלא איהו ביה.
ו בהני שושנים אית בה שית מאה ותליסר פקודין דאינון שייפין דתרין סטרין, רזא דה' אחד ושמו אחד, ואית ביה סליקו דההוא פז דקא סליק מבינייהו. ובכל אתר דאינון משתכחין - ההוא סליקו עלאה אשתכח מבינייהו לאסתלקא. ורזא דא תפוח בעצי היער ושושנה בין החוחים (שיר השירים ב ב ג) - דא ודא אצטריך לאסתלקא כחדא ביחודא שלים. זכאה איהו מאן דקריב קרבנין אלין! ודאי לרעוא ליה בהאי עלמא ובעלמא דאתי!

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0