Chapter 8: Zohar III:262a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א תאנא ברזא עלאה בספרא דצניעותא. תלת חללין דאתוון רשימין אתגליין בה בגולגלתא דזעיר אנפין. ותנינן, תלת מוחי אינון דסתימו באינון חללין, וממשיכותא דמוחא עלאה סתימאה דעתיקא קדישא דאתמשיך בההוא ז"א - אשתכחו ארבעה מוחי. ואלין ארבעה מוחין משתכחין ומתפשטין בכל גופא, ואינון ארבע ריהטי דארבע בתי דתפילין דאנח קב"ה.
ב ובגין כך בעי בר נש לאנחא בכל יומא - בגין דאינון שמא קדישא עלאה באתווי רשימן דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך (דברים כח י), ותנן שם ה' ממש! ואלין תפלין דרישא. ר'
ג יצחק אמר: הדא הוא דכתיב קדש לי כל בכור (שמות יג ב) - דא היא כתרא דכליל ואסתים כל אינון אחרנין. משיכותא דלעילא סתימא ביה. ודא אקרי פטר כל רחם - פתיחותא דכל משיכותא דרחמי ונהירו דלעילא.
ד אמר ר' שמעון: וסתים ביו"ד דשמא קדישא. ודא חד ביתא דתפלין דהוא קדש לי כל בכור סתם. מוחא עלאה חכמה.
ה ביתא תניינא - והיה כי יביאך ה' (שמות יג יא). א"ר יהודה מוחא דתרעוי נפקין לחמשין תרעין. תרעין סגיאין אינון לקבל זמנין סגיאין דכתיב אשר הוצאתיך מארץ מצרים הוציאך ה' ממצרים, ואדכר זמנין סגיאין דוכרנא דמצרים. ואינון חמשין לקבל חמשין.
ו ותנינן בספרא דרב המנונא סבא דאמר תרעין סגיאין דלעילא ותתא תבר קב"ה דהוו סתימין ומתקטרין בשלשליהון, בגין לאפקא להו לישראל! דהא מאלין תרעין דההוא מוחא מתפתחי ומשתרו כל שאר תרעין. ואלמלא דאתערו ואתפתחו אינון תרעין דהאי מוחא - לא הוו מתפתחין אינון אחרנין למעבד דינא ולאפקא לון לישראל מן עבדותא.
ז וכלא סתים בהאי דאתקרי 'אימא עלאה' דמנה אתער חילא ל'אימא תתאה'. ומאי איהו? דכתיב בה ולאמי אלי האזינו (ישעיהו נא ד) - אל תקרי לאומי אלא לאמי - דלא זז קב"ה מחבבה לכנסת ישראל עד דקראה אמי. והאי נפקא מאימא עלאה דהיא ביתא תניינא דאקרי ה' דשמא קדישא, ואתפתחא לחמשין תרעין. ומהאי נפק רוחא לחד נוקבא דפרדשקא דחוטמא.
ח ותנינן, יובלא דנפקין ביה עבדין לחירו - בהאי מוחא אתאחד! ואינון חמשין שנין דיובלא ואינון חמשין יומין דחושבנא דעומר - ביה אתאחדו! דבהו נייחין רוחי דעבדין, ומפקי רוחיהון לנייחא כמה דכתיב בְּיוֹם הָנִיחַ ה' לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה וגו' (ישעיהו יד ג). ובגין כך ה' נייחא דרוחא, ולאפקא רוחא לחירו. והאי ביתא - יציאת מצרים בה תלייא, ובאת ה' דשמא קדישא כמה דאתמר. עד כאן כללא די"ה דשמא קדישא.
ט תא חזי מסטרא דאבא נפיק חסד, מסטרא דאמא נפיק גבורה, וכלא אחיד קודשא בריך הוא ומתעטר בהו את וא"ו.
י ביתא תליתאה - שמע ישראל סבא (דברים ו ד). ואהבת את ה' אלהיך (דברים ו ה) - תאנא ר' שמעון - דא הוא רזא עלאה, דישראל עלאה אתעטר בסטרא דאבא. ומאי איהו? אברהם. ואתעטר בסטרא דאימא. ומאי איהו? יצחק.
יא תנינן, ואהבת - מאן דרחים ליה למלכא - עביד יתיר טיבו חסד עם כלא. וחסד יתירא ההוא - דאקרי חסד דאמת, דלא בעי אגר עליה, אלא בגין רחימותא דמלכא דרחים ליה יתיר. וברחימותא דמלכא תליא חסד. ועל דא אקרי אברהם אוהבי (ישעיהו מא ח). ובגין דרחים ליה יתיר - אסגי חסד בעלמא. ועל דא הכא ואהבת, וברחימותא תליא חסד. ודא היא ביתא תליתאה.
יב ביתא רביעאה - והיה אם שמוע..השמרו לכם..וחרה אף ה' (דברים יא יג יז). גבורה תקיפא, ודינא קשיא היא, ונפקת מסטרא דאימא עלאה. ותנינן אע"ג דלית היא דינא - מסטרהא נפקא דינא גבורה עלאה. ואי תימא והיה אם שמוע דלאו היא דינא?! לית כתרא מכל כתרי מלכא דלא יתכליל דינא ורחמי - כל שכן גבורה דאתכליל טב וביש.
יג ואלין ארבעה נטיל לון וא"ו ואתעטר בהו. ואלין אינון תפילין דאנח קב"ה. תנינן, האי וא"ו סליק ואתעטר בעטרוי ואחיד להאי ולהאי, ואתעטר בכלהו. ועל דא וא"ו אמצעיתא דכלא דעילא ותתא, לאחזאה חכמתא שלימתא מכל סטרוי.
יד (שייך לפרשת עקב) [ תאני ר' אבא - כתיב רק באבותיך חשק ה' (דברים י טו). מכאן אמר ר' שמעון אבהתא אינון רתיכא קדישא עלאה. וכתיב חשק ה'. תא חזי כמה דאית רתיכא קדישא לתתא - כך אית רתיכא קדישא לעילא. ומאי ניהו? הא דאמרן. רתיכא קדישא כלא אקרי וכלא אתקשר דא בדא ואתעביד כלא חד.
טו רק באבותיך - תלתא, ורתיכא - ארבעה. רביעאה מנלן? דכתיב ויבחר בזרעם אחריהם (דברים י טו) - מאי משמע? לאכללא בהו דוד מלכא דאיהו רביעאה לאתתקנא ברתיכא קדישא. דתנינן, אבהתא - תקונא ושלימותא דכלא, וגופא בהו אשתכלל ואתבני, ובהו אתאחיד. אתא דוד מלכא ושכליל כלא ואתקין גופא ואשלמיה בהו. וא"ר יצחק, כמה דזכו אבהתא לאתעטרא ברתיכא קדישא - כך זכה דוד לאתתקנא בסמכא רביעאה דרתיכא.
טז א"ר יהודה, כתיב ביה בדוד והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי (ש"א טז יב). מאי טעמא אדמוני? משום דחולקא דעדביה גרמא ליה; אדמוני - דינא ודאי. עם יפה עינים - דינא ברחמי כמה דכתיב חסדי דוד
יז הנאמנים (ישעיהו נה ג). א"ר יצחק חסדי דוד באתריה אוקימנא. אלא והוא אדמוני - כדאמרן, עם יפה עינים - אלין אבהתא. תא חזי, ירושלם וציון - דינא ורחמי. ואע"פ כן כתיב מעיר דוד היא ציון (מ"א ח א), וכתיב בקרבך קדוש ולא אבא בעיר (הושע יא ט) - נשבע קב"ה שלא יכנס בירושלם של מעלה וכו'. אימתי? א"ר יהודה כד אתהדר מלכו בית דוד לאתריה לתתא.
יח רבי יצחק אמר ש דרשימא בתלת קשרי, ש דארבע קשרין - רמיזא היא לתלתא ורמיזא לארבעה. תלת - הא דאמרן. ארבעה - למהוי ש רתיכא קדישא כחדא. דהא הוא כללא דתקונא עלאה, ומהכא מתפרשן ואתמשכן תתאי בארחייהו ברצועיהון דתליין בהני שערי דרישא דתליין בהו. ואתמשכן מנייהו כל אינון אחרנין עד דאתקשרן באתרייהו. ]
יט תנינן, ו' נטיל אינון עלאי דאמרן. ואלין תפלין דאנח קודשא בריך הוא. בגין כך בעי בר נש לאתפארא בהו. עליה כתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך (דברים כח י) - שם ה' ממש. ואלין אינון תפלין דרישא. תפלין דדרועא - היא שמאלא - דאקרי עׂז וירתא מעׂז. הדא הוא דכתיב והיה לאות על ידכה (שמות יג טז) בה"א, והיא ה"א דאוקימנא. זכאה חולקהון דישראל! ועל דא ה"א בתראה נטלא תפלין דהיא שמאלא.
כ ומאן אינון? אלין ארבעה דאינון חד גופא, ועל דא כלילן בחד. ומאן אינון? תפארת נצח הוד יסוד. והיא ה"א דידכה. וכלהו אחידא בה בגין לאתברכא מנייהו, וכלילא מכלהו.
כא א"ר חייא, אי הכי הא כתיב וראית את אחורי (שמות לג כג), ותנינן דא קשר של תפלין?! אמר ליה, הא אוקמוה ושפיר הוא! וכלא ברירא דמלה! ועל דא - מהאי תלייא רצועה חד לתתא - דהא מנה תליין תתאי ואתזנו מנה. ועל דא איתקרי אות כמה דאת אמר זאת אות הברית (בראשית ט יב), וכתיב והיה לאות על ידכה בה', והא אוקמוה:
כב שמע ישראל (דברים ו ד). א"ר ייסא: ישראל סבא! ר' יצחק אמר, ע' רברבא לאכללא שבעין שמהן, סהדותא דכלא. שמע ישראל כמה דכתיב שמעו שמים (ישעיהו א ב) וכתיב האזינו השמים (דברים לב א). אוף הכא שמע ישראל - וכלא חד מלה הוא. ה' - רישא דכלא בנהירו דעתיקא קדישא, והאי הוא דאקרי 'אב'. אלהינו - עמיקתא דנחלין ומבועין דנפקין ונגדין לכלא.
כג ה' - גופא דאילנא, שלימו דשרשין. אחד - כנסת ישראל. וכלא חד שלימותא, ואתקשר דא בדא, ולא אשתכח פרודא אלא כלא חד.
כד תני ר' יצחק, רתיכא קדישא עלאה - ארבעה בתי דתפילין דאנח ו' כמה דאתמר. רתיכא קדישא אחרא - ארבע אחרנין דכלילן בחד דאנח ה' בתראה, כמה דאוקמוה: center
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0