Chapter 16: Zohar III:7b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א ובוצינא קדישא הכי אמר: הנה מה טוב ומה נעים וגו' - כמה דאת אמר ואיש אשר יקח את אחותו (ויקרא כ יז). ובספרא דרב ייבא סבא: ואיש - דא קודשא בריך הוא, אשר יקח את אחותו - דא כנסת ישראל. וכל כך למה? חסד הוא - חסד הוא ודאי! והא אוקמוה! ועל דא הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד - קודשא בריך הוא וכנסת ישראל. גם - לרבות ישראל דלתתא כדאמרינן, דהא בשעתא דכנסת ישראל באחדותא בקודשא בריך הוא - ישראל דלתתא שריין בחדוותא גם אינון בקודשא בריך הוא! ובגין כך גם יחד כתיב. ובספרא דרב המנונא סבא: גם יחד - לרבות צדיק בה בכנסת ישראל; דאינון זווגא חד. וכלא מלה חד!
ב ותנינן בפרשתא דשמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד - מהו אחד? דא כנסת ישראל דאחיד ביה בקודשא בריך הוא. דאמר רבי שמעון, זווגא דדכר ונוקבא אקרי אחד. באתר דנוקבא שריא - אחד אקרי. מאי טעמא? בגין דדכר בלא נוקבא - פלג גופא אקרי, ופלג לאו הוא חד. וכד מתחברן כחדא תרי פלגי - אתעבידו חד גופא, וכדין אקרי אחד.
ג והשתא קודשא בריך הוא לא אקרי אחד. ורזא דמלה: כנסת ישראל בגלותא, וקודשא בריך הוא סליק לעילא לעילא. וזווגא אתפרש. ושמא קדישא לא אשתכח שלים. ו'אחד' לא אקרי. ואימתי יתקרי 'אחד'? בשעתא דמטרוניתא תשתכח ביה במלכא ויזדווגון כחדא! הדא הוא דכתיב והיתה לה' המלוכה (עובדיה א כה). מאן מלוכה? דא כנסת ישראל דמלכו בה אתקשר. כדין ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (זכריה יד ד). ועל דא הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד
ד כשמן הטוב על הראש (תהלים קלג ב). מאן שמן הטוב - דא משח רבות קודשא, דנגיד ונפיק מעתיקא קדישא, דאשתכח בההוא נהר עלאה, דינקא לבנין לאדלקא בוצינין. וההוא משח נגיד ברישא דמלכא, ומרישיה - ליקירו דדיקנא קדישא. ומתמן נגיד לכל אינון לבושי יקר דמלכא אתלבש בהו. הדא הוא דכתיב שיורד על פי מדותיו - על פי מדותיו ממש! ואלין אינון כתרי מלכא דשמיה קדישא אשתכח בהו.
ה תא חזי! כל נגידו וכל חידו דעלמין לא נחית לברכא אלא על ידא דאלין כתרין קדישין דאינון שמא דמלכא קדישא! ובגין כך שיורד על פי מדותיו - על פי מדותיו ודאי, כמה דאת אמר על פי אהרן ובניו תהיה (במדבר ד כז). כך על פי מדותיו - נחית ונגיד לכלהו עלמין לאשתכחא ברכאן לכלא. ותא חזי, האי שמן טוב לא זמין עד ההוא זמנא דפולחנא דלתתא הוה סליק, ואתערען דא בדא. הדא הוא דכתיב שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב (משלי כז ט) - שמן לעילא וקטרת לתתא - כדין הוא חדוותא דכלא! רבי אחא ורבי יהודה זקיפו ידין ואודו לרבי אבא.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0