Zohar III:21b

Chapter 54: Zohar III:21b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א אמרו רבי חייא ורבי יוסי: "ודאי אורחא תקינא קמן!" עאלו למערתא ודמכו. בפלגו ליליא שמעו קל חיותא במדברא דנהמי. אתערו. אמר רבי חייא: "הא עידן הוא לסייעא לכנסת ישראל דהיא משבחת למלכא!" אמרו: "כל חד וחד לימא מלה ממה דשמע וידע באורייתא!" יתבו כלהו.
ב פתח רבי חייא ואמר: למנצח על אילת השחר מזמור לדוד (תהלים כב א). מאן אילת השחר? דא כנסת ישראל דאקרי אילת אהבים ויעלת חן (משלי ה יט). וכי אילת השחר ולא כל יומא? אלא 'אילת' מההוא אתר דאקרי 'שחר', כמה דאת אמר כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ (הושע ו ג). ודוד מלכא על כנסת ישראל קא אמר דא, דהא לא אמרה כנסת ישראל דא - משמע דכתיב על אילת השחר.
ג תא חזי, בשעתא דרמש ליליא - פִתחין סתימין דעלאי ותתאי משתכחי. וכל אינון רחיקין מתערין ואזלין ושטאן כל עלמא. ומהדרין על גופי בני נשא, וסחרי לאתרייהו ולערסייהו, וחמאן דיוקנא דמלכא קדישא ומסתפי, דהא אתקפו בערסייהו במלי דשמא קדישא. ובני נשא נשמתהון סלקין כל חד וחד כדחזי ליה, והא אוקמוה. זכאה חולקהון דצדיקיא דנשמתהון סלקין לעילא, ולא מתעכבי באתר אחרא דלא אצטריך!
ד כד אתפלג ליליא - כרוזא קאים וכריז ופִתחין פתיחו. כדין רוחא חד דסטר צפון אתער ואקיש בכנור דדוד. ומנגן מאליו ושבחת למלכא. וקודשא בריך הוא משתעשע בצדיקייא בגנתא דעדן.
ה זכאה חולקיה מאן דאתער בההוא זמנא ואשתדל באורייתא! וכל מאן דקאים בההוא זמנא ואשתדל באורייתא אקרי חבריה דקודשא בריך הוא וכנסת ישראל. ולא עוד אלא דאלין אקרון 'אחים ורעים' ליה, דכתיב למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך (תהלים קכב ח). ואקרון חברים בהדי מלאכין עלאין ומשריין עלאין דכתיב חברים מקשיבים לקולך (שיר ח יג).
ו כד אתי יממא - כרוזא קאים וכריז ופִתחין דסטר דרומא אתפתחו. ומתערין כוכבים ומזלות, ופִתחין דרחמי אתפתחו, ומלכא יתיב וקביל תושבחן. כדין כנסת ישראל נטלא לאינון מלין וסלקא, וכל אינון חברים אחידן בגדפהא, ומלייהו אתיין ושריין בחיקא דמלכא. כדין פקיד מלכא למיכתב כל אינון מלין,
ז ובספרא כתיבו כל אינון בני היכליה. וחוטא דחסד אתמשך עלייהו - דמההוא חוטא אתעטר בר נש בעטרא דמלכא ומניה דחלין עלאין ותתאין. הוא עאל בכל תרעי מלכא ולית מאן דימחי בידוי. ואפילו בזמנא דמאריהון דדינא קיימין למידן עלמא - לא דיינין עליה דינא, בגין דהא אתרשים ברשימו דמלכא דאשתמודעא דאיהו מהיכלא דמלכא, ובגין דא לא דיינין עליה דינא. זכאה חולקהון דצדיקייא דמשתדלי באורייתא! וכל שכן בזמנא דמלכא תאיב על מלי דאורייתא!
ח תא חזי רזא דמלה! לא קיימא כנסת ישראל קמי מלכא אלא באורייתא, וכל זמנא דישראל בארעא אשתדלו באורייתא - כנסת ישראל שראת עמהון! כד אתבטלו ממלי אורייתא - לא יכלא לקיימא עמהון שעתא חדא! בגיני כך בשעתא דכנסת ישראל אתערת לגבי מלכא באורייתא - אתקיף חילה, ומלכא קדישא חדי לקבלא לה.
ט וכל זמנא דכנסת ישראל אתת לקמי מלכא ואורייתא לא אשתכח עמה - כביכול תשש חילהא! ווי לאינון דמחלשין חילא דלעילא! בגיני כך זכאין אינון דמשתדלי באורייתא - וכל שכן בההיא שעתא דאצטריך לאשתתפא בה בכנסת ישראל. כדין קודשא בריך הוא קארי עליה ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר (ישעיה מט ג).

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0