פרק טו
הקבלה נלמדת במסורת ששמרה עליה בזהירות רבה. אלה ספריה הקלאסיים, במקורם.
ז בינה – נקראת היותה מתיחדת עם חכמה:
ט בית דין – מלכות, והיא של ג׳, עם גדולה גבורה ותפארת:
י בכור – כתר וחכמה ותפארת:
יא במות – גדולה גבורה תפארת:
יג בנות ירושלים – הנשמות. או י״ב בקר שתחת הים:
יד בר – צדיק גולה ממקומו לבר:
טו ביצה – מלכות. ויש שפירשו בו שעורא רב״א דיו״ד עלאה חכמה: וכזית – שעורא זוטא דיו״ד תתאה מלכות:
טז ברד – החסד, וקרוב אני לומר שהוא גבורה שבחסד:
יז ברוך – כתר, או י׳ ספירות כלם, או יסוד. או מלכות:
יח ברזל – מלכות, או תפארת:
יט בריחים – ה׳ ספירות, חסד, פחד, תפארת, נצח, הוד:
כא ברייתא – מלכות. גולה ונודדת:
כב ברית – תפארת, או מלכות, או יסוד:
כד ברכה – מלכות מצד החסד:
כח בתי גוואי – ג׳ ראשונות:
עברית: נחלת הכלל. אנגלית: Moses Cordovero's Introduction to Kabbalah, תרגום אירה רובינסון, 1994, CC BY