אור נערב טז

פרק טז

הקבלה נלמדת במסורת ששמרה עליה בזהירות רבה. אלה ספריה הקלאסיים, במקורם.

א גאולה – בינה, או יסוד. נצח הוד יסוד מלכות, ד׳‎ גאולות:
ב גאון – לפי ההמשכה. הנמשכת על המדה היא מתגאית:
ג גאות הים – חוט של חסד על המלכות:
ד גבוה – עיקרו שאין סוף, ולפעמים בשאר המדות, כמו גבוה מעל גבוה שומר, מכל מקום אין גבהות אלא מתוספת שפעו:
ה גבול – מלכות:
ו גבורה – מדה״ד הקשה ולפעמים הבינה:
ז גביר – מלכות:
ח גבעות – בינה ומלכות:
ט גג החופה – כתר:
י גד – מלכות:
יא גדולה – חסד:
יב גוייה – יסוד ותפארת:
יג גולגולת – ג׳‎ ראשונות:
יד גולות הכותרות – חסד וגבורה. והיסוד גולות הזהב:
טו גיד הנשה – יסוד עם המלכות:
טז גיהנם – גבורה מצד החצונים:
יז גי חזיון – מלכות:
יח גל נעול – מלכות:
יט גלגלי המרכבה – נצח והוד:
כ גלים – כחות שבמלכות ושבבינה:
כא גמל – הקליפה:
כב גמילות חסדים – שפע החסד:
כג גן – בינה ומלכות:
כד גפן – מלכות:
כה גר – ת״ת, בהיותו חוץ למקומו:

עברית: נחלת הכלל. אנגלית: Moses Cordovero's Introduction to Kabbalah, תרגום אירה רובינסון, 1994, CC BY