פרק ב: ח״ג נו ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן. רבי חזקיה פתח ואמר, לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם וגו' (ישעיה כט כב). האי קרא קשיא! "לכן כה אמר ה' אשר פדה את אברהם" מבעי ליה?! מאי כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם?
ב אלא הא אוקמוה והא אתמר דיעקב פדה את אברהם ודאי. דבההיא שעתא דנפל בגו נורא דכשדאי - דנו דיניה ואמרו קמי קודשא בריך הוא "בגין מאי ישתזיב האי? זכות אבהן לית ליה!" אמר לון "ישתזיב בגין בנוי דהכי תניא ברא מזכי אבא". אמרו: "הא ישמעאל דנפיק מניה!" אמר קודשא בריך הוא: "הא יצחק דיושיט קדליה על גבי מדבחא!" אמרו: "הא עשו דנפיק מניה! " אמר: "הא יעקב דאיהו כרסייא שלימתא, וכל בנוהי שלימין קמאי". אמרו: "הא ודאי בזכותא דא ישתזיב אברהם! הדא הוא דכתיב אשר פדה את אברהם.
ג לא עתה יבוש יעקב, ולא עתה פניו יחורו, כי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי. מאן אינון ילדיו מעשה וגו'? אלין אינון חנניה מישאל ועזריה, דאפילו גרמייהו לגו נורא יקידתא, לקדשא שמי. לא עתה יבוש יעקב - מאי בעי הכא יעקב? והא כתיב ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה מישאל ועזריה (דניאל א ו) - בני יהודה אקרון, ובגין כך "לא עתה יבוש יהודה" מבעי ליה?! מאי לא עתה יבוש יעקב?
ד אלא הכי תנינן, בההיא שעתא דכפיתו לחנניה מישאל ועזריה למירמי לון לגו אתון נורא יקידתא - כל חד ארים קליה ואמר גבי כל אינון עמין ומלכין ואפרכיא. חנניה אמר ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם, ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי, טוב לחסות בה' וגו' (תהלים קיח ו). מישאל פתח ואמר ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה', כי אתך אני נאם ה' להושיעך, כי אעשה וגו' (ירמיה ל י). בההיא שעתא דשמעו כלהו שמא דיעקב - תווהו וחייכו בלצנותא. עזריה פתח ואמר שמע ישראל ה' אלהינ"ו ה' אחד (דברים ו ד).
ה הדא הוא דכתיב זה יאמר לה' אני וגו' (ישעיה מד ה). זה יאמר לה' אני - דא חנניה, וזה יקרא בשם יעקב - דא מישאל, וזה יכתוב ידו לה' ובשם ישראל יכנה - דא עזריה. ביה שעתא כנש קודשא בריך הוא פמליא דיליה. אמר לון, במאן מלה מאינון מלין דאמרו אלין תלתא אשזיב לון? פתחו ואמרו וידעו כי אתה שמך ה' לבדך עליון על כל הארץ (תהלים פג יט).
ו בה שעתא אמר קודשא בריך הוא לכורסייא: "כורסייא דילי! במאן מלה מאינון מלין אשזיב לאינון צדיקיא?". אמר ליה "בההוא מלה דכולהו חייכין בה - אשזיב לון!". לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו. כמה דקאים יעקב לגבי דאברהם בנורא - יקום השתא לגבי אלין! הדא הוא דכתיב כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם, לא עתה יבוש יעקב וגו' - מההיא כסופא דלצנותא.
ז תנא - כלהו דהוו חייכין ממלה דא - אתוקדו בההוא נורא וקטל לון שביבא דנורא. מאן שזיב לאלין? על דהוו מצלן קמי קודשא בריך הוא, ומיחדן שמיה כדקא יאות. ועל דמיחדן שמיה כדקא יאות - אשתזיבו מההוא נורא יקידתא.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0