פרק כג: ח״ג סד ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א עד דהוו אזלי יתבו בחד חקל וצלו. נחת חד עננא דאשא ואסחר לון. אמר רבי שמעון: "הא חמינא דקב"ה רעותא דיליה הכא! ניתיב!". יתבו והוו אמרי מלי דאורייתא. פתח ואמר: מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק (משלי כה כה). הא אסתכלנא במלוי דשלמה מלכא וכלהו בחכמה אמרן.
ב תא חזי, ג' ספרים דחכמתא אפיק לעלמא וכלהו בחכמתא עלאה. שיר השירים - חכמה, קהלת - תבונה, ומשלי - דעת. לקבל ג' אלין עבד ג' ספרים. שיר השירים כנגד חכמה - הכי הוא. קהלת לקבל תבונה - הכי הוא. משלי לקבל דעת - במאי אתחזי? אלא כל אינון קראי בתרי גווני אינון, רישא וסיפא, תרי גווני אתחזייא. וכד מסתכלי קראי - דא כליל בדא ודא כליל בדא. בג"כ שקיל לקבליה דדעת.
ג האי קרא - לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! וכד אסתכלנא ביה כלא כליל חד בחד; בין מסיפיה לרישיה בין מרישיה לסיפיה. 'שמועה טובה מארץ מרחק מים קרים על נפש עיפה'. 'מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק'. ודא ודא נייחא דרוחא! כמה דהאי נייחא דרוחא כך האי נייחא דרוחא.
ד עד דהוו יתבי אתא חד בר נש. אמר אנתו דר' שמעון אתסיאת ממרעהא, וחברייא שמעו קלא דקב"ה שבק לאינון חובי דדרא. אמר ר' שמעון: הא אתקיים הכא קרא ושמועה טובה מארץ מרחק! הכי הוא נייחא דרוחא כמו מים קרים על נפש עיפה. אמר להו: "נקום ונזיל דקב"ה ארחיש לן בנסין".
ה פתח ואמר: מים קרים על נפש עיפה - דא אורייתא. דכל מאן דזכי למלעי באורייתא ומרוי נפשא מנה - מה כתיב? ושמועה טוב מארץ מרחק - קב"ה אכריז עליה כמה טבאן לאוטבא ליה בעלמא דין ובעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב ושמועה טובה. מאן אתר? מארץ מרחק - מאתר דקב"ה הוה רחיק מניה בקדמיתא. מאתר דהוה בר נש בדבבו עמיה בקדמיתא, דכתיב וארץ מתקוממה לו (איוב כ כז) - מההוא אתר מקדימין ליה שלם. הדא הוא דכתיב מארץ מרחק, וכתיב מרחוק ה' נראה לי (ירמיהו לא ב). ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0