ח״ג סז ע״א

פרק לב: ח״ג סז ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א קלא מתקשר עמיה דכהנא והוא אתיב לגבייהו ואמר תטהרו. תטהרו לא אמרין שאר כהני ועמא - בר כהנא רבא, כד אתקשר ביה ההוא קלא.
ב תאנא מכל חטאתיכם לפני ה' (ויקרא טז ל). כיון דכתיב מכל חטאתיכם אמאי לפני ה'? אלא א"ר יצחק לפני ה' ממש.
ג דתניא, מרישא דירחא ספרין פתיחין ודייני דיינין. בכל יומא ויומא בתי דינין אתמסרן לאתפתחא בדינא עד ההוא יומא דאקרי תשעה לירחא. בההוא יומא סלקין דינין כלהו למארי דדינא ומתקני כרסייא עלאה דרחמי למלכא קדישא. בההוא יומא בעאן ישראל לתתא למחדי בחדוותא לקדמות מאריהון דזמין ליומא אחרא למיתב עלייהו בכורסייא קדישא דרחמי. בכורסייא דוותרנותא.
ד וכל אינון ספרין דפתיחין קמיה וכתיבין קמיה - כל אינון חובין הוא מזכי לון ומדכי לון מכלהו! הדא הוא דכתיב מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (ויקרא טז ל) - לפני ה' ממש. אינון דאמרין קרא - עד הכא אמרין ולא יתיר. ולית רשו לאחרא דלימא תטהרו אלא כהנא רבא דפלח פלחנא וקשר שמא קדישא בפומיה. וכד הוה אתקשר ומתברך בפומיה - ההוא קלא נחית ובטש ביה ואתנהר מלה בפומיה דכהנא ואומר תטהרו. פלח פולחנא ומתברכין כל אינון עלאין דאשתארו.
ה ולבתר אסחי גופיה וקדש ידוי לאעלא בפולחנא אחרא קדישא. עד דיתכוון למיעל לאתר אחרא עלאה קדישא מכלא. תלת שורין סחרין ליה - כהני אחוי, וליואי, ומכל שאר עמא. כלהו ברכאן קמיה וזקפין ידין עליה בצלותא. וקטרא דדהבא זקפא ברגליה. נטיל ג' פסיען - וכלהו קיימין בקיומייהו ולא נטלין בתריה. נטיל תלת
ו פסיען אחרן - רשימא בלבא אסחר לדוכתיה. נטיל ג' פסיען - אסתים עיינין ואתקשר לעילא. עאל לאתר דעאל. שמע קול גדפי דכרובייא מזמרין ואקישן גדפין פרישאן לעילא. הוה אקטיר קטורת - משתככא קול
ז גדפייהו ובלחישו אתדבקן (אי כהנא זכי) - דהא לעילא בחידו אשתכח. אוף הכא בההיא שעתא נפיק רעוא דנהורא מתבסמא מריחין דטורי אפרסמונא דכייא דלעילא ואזלא בכל ההוא אתר. אעיל ריחא בתרי נוקבי דחוטמיה ואתיישבא לבא. כדין כלא הוא בלחישו ופטרא לא אשתכח תמן. פתח כהנא פומיה בצלותא ברעותא בחדוותא וצלי צלותיה.
ח בתר דסיים - זקפין כרובייא כמלקדמין גדפייהו ומזמרין. כדין ידע כהנא דרעותא הוו ועידן חדוותא לכלא. ועמא ידעין דאתקבל צלותיה כמה דכתיב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (ישעיהו א יח). והוא תב לאחוריה וצלי צלותיה. זכאה חולקיה דכהנא! דהא על ידוי חדו על חדו אשתכח ההוא יומא לעילא ותתא! על ההיא שעתא כתיב אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו (תהלים קמד טו):

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0