ח״ג עט ע״א

פרק סח: ח״ג עט ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א תאנא כתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה. תני רבי יהודה: דרא דרשב"י שארי בגויה - כלהו זכאין חסידין! כלהו דחלי חטאה נינהו! שכינתא שרייא בינייהו מה דלית כן בדרין אחרנין! בגיני כך מלין אינון מתפרשאן ולא אתטמרן. בדרין אחרנין - לאו הכי! ומלין דרזי עלאה לא יכלין לגלאה, ואינון דידעי מסתפו. דרבי שמעון כד הוה אמר רזא דהאי קרא - חברייא כלהו עינוי נבעין דמעין. וכלהו מלין דאמר - הוו בעינייהו גליין, כמה דכתיב פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0