ח״ג עט ע״א

פרק ע: ח״ג עט ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א תניא אמר ר' שמעון אי בני עלמא מסתכלן במה דכתיב באורייתא - לא ייתון לארגזא קמי מאריהון! תאנא - כד מתערין דינין קשין לאחתא בעלמא - ואל אשה בנדת טומאתה וגו' (ויקרא יח יט). הכא כתיב סוד ה' ליראיו ובאדרא קדישא אתמר. הכא אצטריכנא לגלאה דהא לאתר דא אסתלק.
ב דתנינן בשעתא דחויא תקיפא דלעילא אתער בגין חובי עלמא - שארי ואתחבר עם נוקבא ואטיל בה זוהמא. אתפרש דכורא מנה בגין דהא אסתאבת ואתקריאת 'מסאבא', ולא אתחזי לדכורא למקרב בהדה. דווי אי אסתאב הוא בהדה בזמנא דאיהי אסתאבת!

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0