פרק י: ח״ג צ ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א רבי שמעון הוה אזיל בארחא והוו עמיה רבי יהודה ור' יוסי ור' חזקיה. פתח רבי שמעון ואמר טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו (תהלים קיא ה). טרף נתן ליראיו - אלין אינון זכאין אינון דחלי דקב"ה. דכל מאן דדחיל ליה אתקרי מאינשי דביתא דמלכא, ועליה כתיב אשרי איש ירא את ה' (תהלים קיב א).
ב מהו טרף נתן ליראיו? אלא כמה דכתיב ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה. מהכא אוליפנא דכל בר נש דלעי באורייתא בליליא וקם בפלגות ליליא בשעתא דכנסת ישראל אתערת לאתקנא ביתא למלכא האי אשתתף בהדה והאי אקרי "מבי מלכא" ויהבין ליה כל יומא מאינון תיקוני ביתא. הדא הוא דכתיב ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה. מאן ביתה? כל אינון דמשתתפי בהדה בליליא אקרון ביתה בני ביתה. ובג"כ טרף נתן ליראיו.
ג מהו טרף? טרף ממש דאיהי נטלא מאתר רחיקא עלאה דכתיב ממרחק תביא לחמה (משלי לא יד). ומאן זכי להאי טרף? סופיה דקרא אוכח דכתיב יזכור לעולם בריתו (תהלים קיא ה) - מאן דאשתדל באורייתא לאשתתפא בהדה בליליא. ולא עוד אלא דצדיק חד עלאה אית ליה לקב"ה, והוא אשתתף בהדיה, וירתין תרווייהו לכנישתא דישראל דכתיב צדיקים לעולם יירשו ארץ (תהלים לז כט).
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0