ח״ג צה ע״א

פרק כו: ח״ג צה ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א בחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש וגו' (ויקרא כג ה). ר' חייא פתח: אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק וגו' (שיר ה ב). אמרה כנסת ישראל, אני ישנה בגלותא דמצרים דהוו בני בשעבודא דקשיו. ולבי ער - לנטרא להו דלא ישתיצון בגלותא. קול דודי דופק - דא קב"ה דאמר ואזכור את בריתי (שמות ו ה).
ב פתחי לי פתחא כחדודא דמחטא, ואנא אפתח לך תרעין עלאין. פתחי לי אחותי - דהא פתחא לאעלא לי - בך הוא! דלא ייעלון לגבאי בני אלא בך! אנת הוא פתחא לאעלאה לי. אי אנת לא תפתח פתחך - הא אנא סגיר דלא ישכחון לי. בגין כך פתחי לי - פתחי לי ודאי. ועל דא אמר דוד כד בעי לאעלא למלכא אמר פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה זה השער לה' (תהלים קיח יט) - דא הוא פתחא ודאי לאעלא למלכא. זה השער לה' - לאשכחא ליה ולאתדבקא ביה. ועל דא פתחי לי אחותי רעיתי שראשי וגו' בגין לאזדווגא עמך ולמהוי עמך בשלם דעלמין.
ג תא חזי בשעתא דקב"ה הוה קטיל לבוכרי דמצראי, כל אינון דקטל בפלגות ליליא ואחית דרגין מעילא לתתא - ביה שעתא עאלו ישראל בקיומא דאת קדישא. אתגזרו ואשתתפו בכנסת ישראל ואתאחדו בה. כדין ההוא דמא אחזיאו ליה על פתחא. ותרין דמי הוו - חד דפסחא וחד דמא דאתגזרו. והוה רשים על פתחא רשימא דמהימנותא, חד הכא וחד הכא וחד בינייהו, והא אתמר ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף בגין לאחזאה מהימנותא:
ד בארבעה עשר, הא אתמר, דהא כדין מבטלין חמץ ושאור ואסתלקו ישראל מרשותא אחרא ואתעקרו מניה ואתאחדו במצה קשורא קדישא. בתר דאתגזרו עאלו בה עד דאתפרעו ואתגלייא רשימא דלהון - וכדין יהב להון קשורא באתר עלאה בקשורא דמהימנותא, באתר דכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים (שמות טז ד) - מן השמים דייקא והא אוקמוה.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0