ח״ג צו ע״א

פרק לא: ח״ג צו ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם מקרא קדש יהיה לכם וגו' (במדבר כח כו). ר' שמעון פתח: אז ירננו עצי היער מלפני ה' כי בא לשפוט את הארץ (דה"א טז לג). זכאה חולקיהון דאינון דמשתדלי באורייתא יממא ולילי - דידעין ארחוי דקב"ה ואתאחדן בשמיה! ווי לאינון דלא משתדלי באורייתא - דהא לית לון חולקא בשמא קדישא ולא אתאחדן ביה, לא בהאי עלמא ולא בעלמא דאתי! מאן דזכי בהאי עלמא - זכי בעלמא אתי, דהכי תנינן דובב שפתי ישנים - אע"ג דאינון בההוא עלמא - שפוותייהו מרחשן תמן אורייתא.
ב תא חזי עד השתא אקריבו ישראל תבואת הארץ. תבואת הארץ ודאי. ואתעסקו ביה ואתקשרו בההוא קשורא. ואע"ג דדינא אשתכח - דינא דעלמא אתנהגא ביה. ואקריבו שעורים בגין דאיהו קדמאה מכל שאר תבואה. ומן קדמאה מתקרבא - ולא מההוא דמתאחר. דהא אחידו קדמאה דישראל אתאחדו ביה בקב"ה הכא הוא. אמר קב"ה אנא יהיבית לכו מָן במדברא מההוא אתר דאקרי שמים דכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים (שמות טז ד), ואתון מקרבין קמאי שעורים?!
ג ורזא דמלה - זאת תורת הקנאת (במדבר ה כט) - חסר; אזהרותא לנשי עלמא דלא ישטון תחות בעליהון. ואי לאו - קמח שעורים זמינא לקרבא. וממלה חדא אשתמודע מלה אחרא - זכאה חולקיהון דישראל דהא כנסת ישראל לא שקרת במלכא קדישא לעלמין! כ"י תווהת אשר תשטה אשה תחת אישה (במדבר ה כט)?! בגין כך דינא דהאי אתתא מאתרהא קא אתייא. ומאן הוא אתרהא? ההוא דכתיב בה אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה (משלי לא י), אשת חיל עטרת בעלה (משלי יב ד).
ד וההוא קמח שעורים דאייתית ההיא אתתא - מנחת קנאת אתקרי - חסר. כנסת ישראל הכי אקרי. ועל דא בפינחס כתיב תחת אשר קנא לאלהיו - דקנאה הכא אתאחד. דמאן דמשקר בהאי ברית - קנאה אתערת עליה. ועל דא קנאין פוגעין בו. תא חזי קמח שעורים האי עומר. דכיון דהוה מטא לריחין דגרוסות מפיקין מניה עשרון מנופה בי"ג נפה.
ה ודא שבע שבתות תמימות. לבתר דסלקין שבע שבתות אלין - אתא מלכא קדישא לאזדווגא בה בכנסת ישראל ואורייתא אתיהיבת, וכדין אתעטר מלכא ביחודא שלים ואשתכח 'אחד' לעילא ותתא. וכד אתער מלכא קדישא ומטא זמנא דאורייתא - כל אינון אילנין דמבקרי אבּייהו סלקין שירתא. ומאי אמרי בשעתא דמלקטי להון? פתחי ואמרי ה' בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה (תהלים קג יט), ה' בהשמים חסדך (תהלים לו ו), וכתיב וכל עצי השדה ימחאו כף (ישעיהו נה יב):

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0