ח״ג צו ע״ב

פרק לב: ח״ג צו ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א תו פתח ואמר מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה (תהלים צח א). שיר חדש אקרי, בגין כך בהקריבכם מנחה חדשה (במדבר כח כו). התם מנחת קנאות הכא מנחה חדשה. חדשה - דחדושא דכלא הכא. קשורא דכלא דעילא ותתא, קשורא דמהימנותא. ועל דא יעקב שלימא אתעטר בעטורי ואורייתא אתיהיבת.
ב וכד מטון בכורים לגבי כהנא - הוה בעי בר נש למימר ולפרשא מלין על ההוא אילנא דארעא דאשתלים כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין. ובעא לאובדא ליה לבן ארמאה (דאתפגים עלמא בגיניה), וקב"ה שזיב ליה ואתעטר בבנוי כמה דאוקימנא בגין ההוא אילנא. וכל קשרא דמהימנותא ביה תלייא. ועל דא מנחה חדשה אתקרי. מאי טעמא? בגין דחדוותא דעלאי ותתאי הוא, וחדוותא דסיהרא. ובכל זמנא חדתותי דסיהרא.
ג למלכא דהוו ליה בנין וברתא חדא. אתקין סעודתא לכלהו בנין - לא אשתכחת ההיא ברתא על פתורא. כד אתאת אמרת למלכא: מארי! לכל אחי זמינת ויהבת לכל חד מאנין ידיען, ולי לא יהבת חולקא בינייהו?! אמר לה: חייך ברתי! מנא דילך ישתכח על חד תרין. הא כלא יתנון לך מחולקיהון! אשתכח לבתר בידהא חולקין על חד תרין מכלא. כך כנסת ישראל - מכלא נטלא חולקין ועל דא אתקרי כלה כלולא. ככלה דכלהו מזמנין לה מאנין וחולקין ותכשיטין - כך היא כנסת ישראל. חדתותי דילה בכלא, וכלא יהבין לה חולקין ומאנין.
ד תא חזי בשעתא דמלכא קדישא אשתכח בעטרוי - חדוותא דכנסת ישראל הוא. וכד אורייתא אתיהיבת - אתעטרת כנסת ישראל בעטרין עלאין. ובגין דכל קשרא דמהימנותא אתקשר בהאי אילנא - אקרי יום אחד דכתיב והיה יום אחד הוא יודע לה' (זכריה יד ז). יום אחד ודאי. דכנסת ישראל יום אחד בקשורא דלעילא.
ה קשורא דלעילא - רישא וגולגלתא ומוחי. קשורא אחרא - תרין דרועין וגופא, דאחידן מחילא דרישא. ואוקמא רב המנונא בתלת קשירין דאבהתא. קשורא אחרא - תרין קיימין דלתתא דאתמשכו במשח רבות בתרין דרגין. תרין נחלין לאכנשא זרעא לאפקא בדרגא אחרא בפום אמה. אילנא דא הוא גופא דאמצעיתא דאחיד לכל הני. וכלא מתקשרן ביה והוא בהון. ועל דא כלא חד. וכד אזדווגת ביה מטרוניתא - כדין הוא אחד, והא אוקימנא מלי.
ו תא חזי כתיב ביום השמיני עצרת (במדבר כט לה) - מאן עצרת? אלא בההוא אתר דכלא מתקשרן כחדא אקרי עצרת. מאי עצרת? כנישו. ואי תימא הכא דאקרי עצרת מאי טעמא? אלא בכל אינון יומין - יומי סעודתי דענפי אילנא הוו. ועל דא שבעים פרים אינון. לבתר - חדוותא דגופא דאילנא ממש וחדוותא דאורייתא. ובגיניה הוא יומא חד - עצרת. חדוותא דאורייתא, חדוותא דאילנא דהוא גופא.
ז ועל דא לית חולקא בהאי יומא אלא לקב"ה וכנסת ישראל. בגין כך עצרת תהיה לכם - לכם ולא לאחרא. דהא בשעתא דמלכא אשתכח - כלא אשתכח ביה. ועל דא תנינן בעצרת על פירות האילן והא אוקמוה. בגין כך אחד אקרי - אחד ודאי כמה דאמרן.
ח תא חזי מה כתיב ממושבותיכם תביאו לחם תנופה וגו' סלת תהיינה חמץ תאפינה (ויקרא כג יז). מאי שנא הכא חמץ? אלא בגין דכלא אחידן ביה באילנא! דהא באילנא אחידן ענפין, באילנא אחידן עלין קליפין דינין סגיאין בכל סטרין - כלא אשתכח ביה! בגין דהאי אילנא מכפר על יצר הרע דהוא בבי מותביה דבר נש.
ט א"ר אלעזר מהאי אילנא אתזנו כל שאר אילנין לתתא. והוא אשתרשא על חד נהרא עמיקא דנגיד ונפיק ולא פסקין מימוי לעלמין. עליה כתיב והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו (ירמיהו יז ח). ועל דא אקרי אורייתא עץ חיים היא וגו' (משלי ג טו). ומאי ותומכיה מאושר? הא אוקמוה, אבל ותומכיה מאושר - כמה דאת אמר באשרי כי אשרוני בנות (בראשית ל יג):

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0