פרק ה: ח״ג קנ ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א רבי יצחק פתח: כתיב בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים (מ"א ח יג). בית זבול - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי בית זבול. ורקיע חד אית דאקרי זבול - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי בית זבול.
ב תא חזי כתיב ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך (דברים לג יח) - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי ים כנרת. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד!
ג ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק (דברים לג יט). זבחי צדק ודאי! מאי טעמא? כי שפע ימים יינקו. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא.
ד ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן משיכיר בין תכלת ללבן. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי בקר, וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0