ח״ג קנה ע״א

פרק כא: ח״ג קנה ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א דגלא רביעאה - אדם, רפאל, מערב. בהדיה אסוותא. בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. האי אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה (מ"א יט יב). הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל.
ב בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך ותקעתם תרועה בסטר דרום (במדבר י ו). אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא.
ג תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך (במדבר י י) וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות סתם - בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל! דקב"ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב"ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו' (ישעיהו מט ג).

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0