ח״ג קנה ע״ב

פרק כד: ח״ג קנה ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א אמר רבי יצחק: מאי שנא דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב אם ככה את עושה לי (במדבר יא טו)? את!? "אתה" מבעי ליה?! אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר הרגני נא הרוג. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר את ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה!
ב מיד ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש וגו' (במדבר יא טז). אמר ליה קב"ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! ואצלתי מן הרוח וגו' (במדבר יא יז). תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי.
ג על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא.
ד ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר אדני משה כלאם (במדבר יא כח). מאי כלאם? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר ויכלא העם מהביא (שמות לו ו), ויכלא הגשם מן השמים (בראשית ח ב) - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב המקנא אתה לי וגו' (במדבר יא כט). זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי דעלמא! אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0