ח״ג קטו ע״ב

פרק טז: ח״ג קטו ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א פתח ואמר: בן יכבד אב ועבד אדניו (מלאכי א ו). בן יכבד אב - כמה דאת אמר כבד את אביך ואת אמך (שמות כ יא), ואוקמוה במיכלא ומשתייא ובכלא. האי בחייוי דאתחייב ביה. בתר דמית - אי תימא הא פטור מניה הוא לאו הכי! דאע"ג דמית - אתחייב ביקריה יתיר דכתיב כבד את אביך! דאי ההוא ברא אזיל בארח תקלא - ודאי מבזה לאבוי הוא! ודאי עביד ליה קלנא! ואי ההוא ברא אזיל בארח מישר ותקין עובדוי - ודאי דא אוקיר לאבוי! אוקיר ליה בהאי עלמא גבי בני נשא, אוקיר ליה בההוא עלמא גבי קב"ה, וקב"ה חייס עליה ואותיב ליה בכורסייא דיקריה ודאי! בן יכבד אב -
ב כגון ר' אלעזר דאיהו אוקיר ליה לאבוי בהאי עלמא ובההוא עלמא! השתא אסגי שבחא דר' שמעון בתרין עלמין - בהאי עלמא ובההוא עלמא, יתיר מחייוי, דזכה לבנין קדישין ולגזעין קדישין! זכאין אינון צדיקייא דזכאן לבנין קדישין לגזעין קדישין! עלייהו מתקרי וכל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה' (ישעיהו סא ט). אמן.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0