ח״ג קטו ע״ב

פרק טו: ח״ג קטו ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א א"ר יוסי: כתיב ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו' (ויקרא כו מד). ואף גם זאת - ואף - כמה דאת אמר אף אני. גם - לרבות כנסת ישראל דאקרי זאת דלא שבקת לון לעלמין. בהיותם בארץ אויביהם - בהיותם כלא כחדא. לא מאסתים ולא געלתים בגין דלא אתחבר בהו. להפר בריתי אתם - דאי לא אפרוק להו - הא בריתי פליג! ובגין כך להפר בריתי אתם.
ב אמר ר' חייא: "אנא שמענא מלה חדתא דאמר רבי אלעזר!" לא מאסתים ולא געלתים לכלתם - "לא הכיתים ולא הרגתים לכלותם" מבעי ליה!? אלא לא מאסתים ולא געלתים - מאן דסאנא לאחרא - מאיס הוא לקבליה וגעלא הוא בגיעולא קמיה. אבל הכא - לא מאסתים ולא געלתים. מאי טעמא? בגין דחביבותא דנפשאי בינייהו! ובגינה - כלהו חביבין גבאי! הדא הוא דכתיב לכלתם - לכלתם כתיב חסר וי"ו. בגינה לא מאסתים ולא געלתים בגין דאיהי רחימתא דנפשאי! רחימותא דילי גבהא!
ג לבר נש דרחים אתתא והות דיירא בשוקא דבורסקי. אי לא הות היא תמן - לא עייל בה לעלמין. כיון דהיא תמן - דמי בעינוי כשוקא דרוכלי דכל ריחין דעלמא טבין אשתכחו תמן!
ד אוף הכא ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם - דאיהו שוקא דבורסקי, לא מאסתים ולא געלתים. ואמאי? לכלתם - בגין כלתם דאנא רחימנא לה! דאיהי רחימתא דנפשאי דשרייא תמן, ודמי עלי ככל ריחין טבאן דעלמא בגין ההיא כלה דבגוויהו! א"ר יוסי: "אלו לא אתינא הכא אלא למשמע מלה דא - דיי!"

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0