פרק ג: ח״ג קפה ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו וגו' (במדבר כב ד). ר' חייא פתח ויראני את יהושע הכהן הגדול עומד לפני מלאך ה' וגו' (זכריה ג א). כמה אית ליה לבר נש לאסתמרא אורחוי בהאי עלמא ולמהך בארח קשוט! בגין דכל עובדוי דבר נש כתיבין קמי מלכא. ורשימין קמיה כלהו במניינא. ונטורי קיימין וסהדין ותבעי דינא תריצין. ודיינא קיימא לקבלא סהדותא. ואינון דטענו טענתא - מרחשן. ולא ידיע אי יהכון מימינא ואם ישמאלון משמאלא.
ב דהא כד רוחי בני נשא נפקי מהאי עלמא - כמה אינון מקטרגין דקיימין קמייהו וכרוזין נפקין, הן לטב הן לביש, כפום מה דנפיק מן דינא. דתניא בכמה דינין אתדן בר נש בהאי עלמא - בין בחייוי בין לבתר. דהא כל מלוי בדינא אינון. וקב"ה תדיר ברחמנו, ורחמוי על כלא. ולא בעי לדיינא בני נשא כפום עובדיהון דהכי אמר דוד אם עונות תשמר יה אֲדֹנָי מי יעמוד (תהלים קל ג). הכא אית לאסתכלא כיון דאמר אם עונות תשמר יה - אמאי אדני?
ג אלא תלת דרגין דרחמי אדכר דוד הכא. אם עונות תשמר יה - אם חובין סגיאו עד דסלקין לעילא לגבי אבא ואמא - הא אדני דאיהו רחמי! ואי שמא דא אע"ג דאיהו רחמי יתער בדינא וכל דרגין אסתימו בדינא - דרגא חדא אית דנהדר לגביה, דכל אוותין מניה נפקין - איהו יחוס עלן! ומאן איהו מי - מי יעמוד ודאי! מי ירפא לך (איכה ב יג). ועל דא יה אדני. אי אלין שמהן יסתמון מנן - מי יעמוד! דכל ארחין דתיובתא פתיחן מניה.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0