ח״ג רא ע״ב

פרק כז: ח״ג רא ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א אדהכי הא תלת אילנין מתפשטן בענפין לתלת סטרין עלייהו, ומעיינא דמיא נבעין קמייהו. חדו כלהו חברייא וחדו ר' פנחס ור' שמעון. אמר ר' פנחס: "טורח סגי הוה לאינון עופי בקדמיתא, וטורח בעלי חיים לא בעינן, דהא ורחמיו על כל מעשיו (תהלים קמה ט) כתיב". אמר ר' שמעון: "אנא לא אטרחנא לון! אבל אי קב"ה חס עלן - לית אנן יכלין לדחייא מתנן דיליה!". יתבו תחות ההוא אילנא ושתו מן מייא ואתהנו תמן.
ב פתח ר' פנחס ואמר: מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון (שיר ד טו). מעין גנים - וכי לית מעיין אלא ההוא מן גנים?! והא כמה מעיינין טבין ויקירין אית בעלמא! אלא לית כל הנאות שוין. אית מעיין דנפיק במדברא באתר יבישא - הנאה אית למאן דיתיב ושתי. אבל מעיין גנים - כמה איהו טב ויקירא! ההוא מעיין עביד טיבו לעשבין ואיבין. מאן דקריב עליה - אתהני בכלא! אתהני במיא, אתהני בעשבין, אתהני באיבין. ההוא מעיין מתעטרא בכלא! כמה וורדין כמה עשבין דריחא סחרניה. כמה יאות ההוא מעין משאר מעיינין! באר מים חיים -
ג והכי אוקימנא - כלא בכנסת ישראל קאמר! איהי מעיין גנים. מאן גנים? חמש גנים אית ליה לקב"ה דקא משתעשעא בהו, ומעיינא חדא עלווייהו דקא אשקי לון ורוי לון טמיר וגניז. וכלהו עבדין פירין ואיבין. גנתא חדא אית לתתא מנייהו, וההוא גנתא נטיר סחרא מכל סטרין דעלמא. תחות האי גנתא אית גנים אחרנין עבדין איבין לזנייהו.
ד והאי גנתא אתהפך והוי מעיין דאשקי לון. באר מים חיים - כד אצטריך הוי 'מעיין' וכד אצטריך הוי 'באר'. מה בין האי להאי? לא דאמי כד אתמשכון מיא מאלייהו, לכד שאבין מיא לאשקאה. ונוזלים מן לבנון. מאי נוזלים? אלין חמש מקורין דנפקו מן לבנון, לעילא אתעבידו נוזלים, דכד אהדרו למעין נבעין מיין ונוזלים טפין, אלין בתר אלין. מיין מתיקן. דנפשא אזלא אבתרייהו. כך קב"ה רחיש לן ניסא באתר דא בהאי מעיין, ועל מעיינא דא קרינא קרא דא!

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0