פרק לו: ח״ג רה ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א פתח ואמר: יסור יסרני יה וגו' (תהלים קיח יח) - דוד מלכא אמר דא על כל מה דעבר בהאי עלמא. ואמר על אבטחותא דהוה ליה בההוא עלמא על כל מה דאעבר בהאי עלמא - דרדיפו ליה והוה עריק בארעא נוכראה, בארעא דמואב ובארעא דפלשתאי. ומכלהו שזיב ליה קב"ה ולא שביק ליה למותא. על אבטחותא דההוא עלמא
ב אמר דוד - אי הכא חבנא לגבי קב"ה - הכא אלקינא וקבילנא עונשא דילי ואדכי לי מכל מה דחבנא, ולא שביק עונשא דילי לההוא עלמא לנטלא נקמתא מנאי. ואנא - הא קב"ה אנקי לי זמנא חדא בהאי עלמא! מכאן והלאה אצטריכנא דלא אהא בכסופא בעלמא דאתי:
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0