פרק מה: ח״ג קמב ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. דרועא קדמאה - תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה זרוע אלא ימינך ה' - ימין ה' אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון.
ב ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר שב לימיני (תהלים קי א), משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב שב לימיני משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה (תהלים קיח כב) משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין (דניאל יב יג) - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא.
ג ודרועא לא אושיט ידיה בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי זרוע ה' (ישעיהו נא ט), זרועך הנטויה (דברים ט כט). - בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב (שמות טו טו), בגין דמתערין רחמי בהו.
ד ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי זרוע ה'. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי תפארת. דכתיב מוליך לימין משה (ישעיהו סג יב) - הא ימינא, זרוע - הא שמאלא דכתיב זרוע תפארתו. דא בדא.
ה ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. דכתיב והנה ידי עמך (ש"ב ג יב). ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון יד ה' עלאה, יד ה' תתאה. ואע"ג דבכל אתר יד ה' שמאלא - זכו - ימין ה'; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין. ואי לאו יד ה' תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב סוד ה' ליריאיו!
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0